ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

אורגניזם החודש - החדף הפיכח


מאת: מאיה גבעון

חושבים שאתם "יודעים לשתות"? יונק קטן מדרום מזרח אסיה יגרום לכם לחשוב שוב.

חדף העצים* (Ptilocercus lowii, Pen-Tailed Tree Shrew,( הוא יונק קטן, המצוי בדרום מזרח אסיה (אינדונזיה, תאילנד ומלזיה) – והיחיד ככל הידוע עד כה, הצורך אלכוהול באופן קבוע כחלק מתזונתו היומית.
החדף ניזון מפרחי דקלים, המהווים בית למושבות משגשגות של חיידקי שמרים שמתסיסים את נקטר הפרחים, והופכים אותו לאלכוהול משובח בריכוז של כ-4%. הפרחים נוצרים לאורך כל השנה, ומספקים אספקה יציבה של יין הדקלים לחדף, אשר נהנה ממנו ומאביק את העץ בתמורה, תוך כדי שתיית כמות השווה ללא פחות מ-12 כוסיות יין מידי לילה...

 הרגלי שתייה דומים בקרב בני אדם יובילו לנזקים מצטברים בכבד, בכליות, בלב ואף במוח – אם לא יגרמו קודם להרעלת אלכוהול חריפה. ואילו חדף העצים נראה חסין לכל אלה: הוא אינו מתנדנד, אינו נופל מהעץ, הוא לא מקיא על עצמו ולא מפסיד בהתערבויות מטופשות לאחר לילות השתייה. בקיצור: למרות ריכוז אלכוהול גבוה מאוד בדם – חדף העצים אינו משתכר!
כיצד זה יתכן?
העמידות הבלתי שגרתית הזו עוררה את סקרנותם של החוקרים. צוות מאוניברסיטת
Bayreuth  בגרמניה מעריך כי עמידותו של החדף להשפעות האלכוהול היא תוצאה של אבולוציה ארוכה – הסתגלות שנמשכה למעלה מ-55 מליון שנים, ונובעת מיכולת פירוק מטבולי שונה מזאת הקיימת בגוף האדם. מעניין לציין כי חדף העצים דומה מאוד גנטית לאחד האבות הקדמונים האחרונים המשותפים לכל קופי האדם. החוקרים סבורים כי קרבה גנטית זו היא המקנה לנו סיבולת חלקית לאלכוהול.
המסלול המטבולי המאפשר לחדף העצים לפרק את האלכוהול באופן שמנטרל אותו ומונע את השפעתו השלילית טרם זוהה, אך  גילוי כזה יוכל בודאי לתרום רבות לא רק להקטנת השפעות שליליות של תרופות, אלא גם ישנה בוודאי את תרבות הבילוי האנושית...