מאת:
דפנה חיים לנגפורד
חסילון המנטיס, "האגרופן" כפי שהוא מכונה לעיתים, הוא חסילון גדול יחסית, המגיע לאורך של כ-30 ס"מ וחי בקרקעית הים באזורים הטרופיים. חסילון זה, הידוע באגרסיביות הרבה שלו ובחוזקו, מוכר בעיקר הודות לאגרופיו החזקים כקליע, בעזרתם הוא תוקף את קורבנותיו.
חסילון המנטיס, "האגרופן" כפי שהוא מכונה לעיתים, הוא חסילון גדול יחסית, המגיע לאורך של כ-30 ס"מ וחי בקרקעית הים באזורים הטרופיים. חסילון זה, הידוע באגרסיביות הרבה שלו ובחוזקו, מוכר בעיקר הודות לאגרופיו החזקים כקליע, בעזרתם הוא תוקף את קורבנותיו.
בידיעה זו נעסוק דווקא בעיניו הצבעוניות של המנטיס, הנחשבות למתוחכמות
ביותר בממלכת החי, המאפשרות למנטיס יכולת ראייה מורכבת. לעין המנטיס ראייה משולשת,
כלומר כל עצם נצפה בשלושת חלקי העין במקביל. מבנה זה מאפשר עיבוד טורי ומקבילי של
גירויים חזותיים.
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת
זאת ועוד: בעוד לאדם רק 5 פיגמנטי ראיה וללא יכולת זיהוי של אור
מקוטב, חסילון המנטיס הטווסי מסוגל לראות גם אור נראה, גם אור UV וגם אור מקוטב. הוא ניחן ב-16
סוגי פוטורצפטורים (קולטני אור), מהם 12 משמשים לראיית צבע וארבעה משמשים לניתוח
אור מקוטב. (אור מקוטב הוא גל אלקטרומגנטי בעל קיטוב מוגדר; זאת בניגוד לאור שאינו
מקוטב, כמו אור השמש, המורכב מאוסף של גלים בעלי כיווני קיטוב שונים,
כך שכיוון השדה השקול משתנה באופן אקראי.( ראיה מופלאה זו מאפשרת למנטיס
לברוח מהברקודה המבריקה, למצוא את הטרף שלו בדיוק רב, וכמובן לקלוט מסרי חיזור -
בעונה הגאות המתאימה - באמצעות זיהוי אור הירח.
באוניברסיטת Queensland שבאוסטרליה, מקווים לחקות את יכולות הראיה המופלאות
של המנטיס למדידת פעילות מוחית ולאבחון גידולים סרטניים. ידוע שרקמות סרטניות
מחזירות אור מקוטב בצורה שונה מרקמות בריאות, כך שמערכות הדמיה שונות משתמשות בעובדה
זו לאבחן גידולים סרטניים. החוקרים מקווים לשפר את טכנולוגיות ההדמיה הקיימות על
ידי חיקוי אלמנטים בעין המנטיס. ואכן, מצלמת הווידאו שפותחה בשיתוף עם מדענים
מארה"ב ואנגליה ובהשראת עין המנטיס, מאפשרת אבחון ממאירות בזמן אמת, וכן
קריאה של פעילות חשמלית של תאי עצב. למעשה, המצלמה ממירה אותות בלתי נראים לצבעים.
חיישנים מדויקים חשובים לפיתוח מכשור רפואי בתחום האונקולוגיה מכיוון שהם
מצמצמים את הצורך בבדיקות פולשניות כמו ביופסיות, ויכולים לשפר את רמת הדיוק במהלך
ניתוחים להסרת גידולים. בנוסף, חלק משיטות ההדמיה הידועות יכולות לאבחן רק סוגי
סרטן מסוימים, כך שיש מקום לשיפור. לאחרונה, הוכיחו החוקרים את יכולתם לזהות
גידולים סרטניים בעכברים באמצעות אבחון פלואורסנטי משולב באור מקוטב.
האם
בעתיד תאפשר לנו מצלמת הסמרטפון שלנו לאבחן לעצמנו גידולים סרטניים? ימים יגידו.