מאת: מאיה גבעון
מדי שנה, לקראת הקיץ, מתכוננת המלכה האם של דבורת הדבש ( Apis mellifera) לעזוב את הכוורת. היא כבר העמידה צאצאה שתירש את מקומה ותנהל את הכוורת, ועתה עליה לעזוב למשכן חדש, ואיתה צוות פועלות מסורות. דבורי סיור נשלחו לאתר מקומות חלופיים שיתאימו ככוורת חדשה, וכעת חזרו לדווח על התוצאות. כל אחת מהן מדווחת כמיטב יכולתה על המקום שמצאה על ידי ריקוד שחוזר על עצמו, וכולל פניות ונענועי גוף. אך מאחר ואף דבורה לא סיירה בכל המקומות, איך תתקבל ההחלטה? איך יוכלו הדבורים לדעת איזה מבין המקומות הוא הגדול והמתאים ביותר?
חוקרים שלומדים את התנהגות הדבורים מתארים תהליך קבוע, שבו כל דבורה שחוזרת לכוורת על מנת לדווח על מקום אפשרי לכוורת הבאה, מתארת את מיקומו באמצעות ריקוד. ככל שהמיקום מוצלח יותר, יחזור הריקוד על עצמו מספר רב יותר של פעמים, ויימשך זמן רב יותר. חלק מהדבורים שבכוורת צופות בדבורי הסיור, לומדות מהן על מיקום האופציות השונות, ויוצאות לבדוק אותם בעצמן. כשיחזרו, ידווחו אף הן על המיקום על ידי אותו ריקוד. אתרים שאינם מוצלחים, ידווחו במשך זמן קצר יותר לעומת אתרים גדולים ומוצלחים. כך, בהדרגה, ייווצר מצב שבו יותר ויותר דבורים מסמנות בגופן את הדרך אל האתר הגדול ביותר, לאחר שרבות מהן נחשפו בעיקר לריקוד המתאר דווקא את הדרך אליו. רבות מהדבורים כלל אינן לוקחות חלק בתהליך, אלא עומדות בשקט במהלכו, עד שהקבוצה הרוקדת והבודקת מגיעה לגודל מסוים, וכאשר נופלת ההחלטה משנות כולן יחד את תנועתן, ומאותתות בכך לאחיותיהן שהחלטה התקבלה, ועומדים לצאת לדרך.
מתודולוגיית הביומימיקרי הולכת ומתפשטת כמקור בלתי נדלה לחדשנות טכנולוגית. כחברה אנושית נוכל ללמוד מהטבע לא רק באמצעות חיקוי מבנים, צורות וחומרים לטובת יצירת טכנולוגיות – אלא גם מתוך למידה מעמיקה של התנהגות מינים ומערכות. כתבה ראשונה בסדרה מבקשת לבדוק אם יש לנו מה ללמוד מהטבע בתחומים חברתיים והתנהגותיים, ובראשם מודלים של קבלת החלטות.
הרעיון, שהחלטות שמתקבלות על ידי רבים מוצלחות יותר מהחלטות שמתקבלות על ידי יחידים, אינו חדש. במאה ה-18 קיבל הרעיון בסיס חזק בזכות תיאוריית המושבעים של הפילוסוף והמתמטיקאי, המרקיז ניקולס קונדורסה, שהיה הראשון ששילב תיאוריות מתמטיות במדעי החברה. כיום ידוע, שלא רק שהחלטות קבוצתיות הן תהליכים קריטיים בקרב בעלי חיים חברתיים כמו דולפינים, נמלים, דבורים וציפורים, אלא גם שהם מקבלים החלטות קבוצתיות לא פחות טוב, ואולי טוב יותר מאיתנו.חיות חברתיות, שחיות במבנים חברתיים מאורגנים, מקבלות החלטות בשני מודלים שונים: החלטות המתקבלות בקונצנזוס, כאשר הקבוצה מקבלת החלטה אחת משותפת; והחלטות משותפות, כפי שמתרחש בקרב הדבורים.
 |
| התמונה באדיבות Frank Mikley תחת רישיון GNU Free Documentation License |
באופן מעורר פליאה, מתוך מחקרים רבים שנערכו על דבורי דבש ועל מודל קבלת ההחלטות שלהן, נראה שהדבורים מצליחות - ברוב מוחלט של הפעמים - לבחור את האתר הגדול והמוצלח ביותר מבין אתרים נתונים, למרות שאין להן יכולת להשוות בין המקומות באופן ישיר, אלא רק בהסתמך על דיווחיהן של דבורי הסיור. ההחלטה מתקבלת בהליך שיתופי דמוקרטי של קבוצה מתוך הכוורת. המלכה, למרות התואר שניתן לה על ידי האדם, חסרת סמכות בכוורת בבחירת מעונה הבא, ולמעשה גם חסרת סמכויות באופן כללי.
אז איך מתבצעת הבחירה? חוקרים שלומדים את התנהגות הדבורים מתארים תהליך קבוע, שבו כל דבורה שחוזרת לכוורת על מנת לדווח על מקום אפשרי לכוורת הבאה, מתארת את מיקומו באמצעות ריקוד. ככל שהמיקום מוצלח יותר, יחזור הריקוד על עצמו מספר רב יותר של פעמים, ויימשך זמן רב יותר. חלק מהדבורים שבכוורת צופות בדבורי הסיור, לומדות מהן על מיקום האופציות השונות, ויוצאות לבדוק אותם בעצמן. כשיחזרו, ידווחו אף הן על המיקום על ידי אותו ריקוד. אתרים שאינם מוצלחים, ידווחו במשך זמן קצר יותר לעומת אתרים גדולים ומוצלחים. כך, בהדרגה, ייווצר מצב שבו יותר ויותר דבורים מסמנות בגופן את הדרך אל האתר הגדול ביותר, לאחר שרבות מהן נחשפו בעיקר לריקוד המתאר דווקא את הדרך אליו. רבות מהדבורים כלל אינן לוקחות חלק בתהליך, אלא עומדות בשקט במהלכו, עד שהקבוצה הרוקדת והבודקת מגיעה לגודל מסוים, וכאשר נופלת ההחלטה משנות כולן יחד את תנועתן, ומאותתות בכך לאחיותיהן שהחלטה התקבלה, ועומדים לצאת לדרך.
מקור הכתבה: Economist ו ScienceDaily
