מאת: לירון דן
ביומימיקרי הוא כלי יצירתי נפלא ורב-גוני, המעודד את חקר החומרים, המבנים והתהליכים שבטבע. אך המרתם של אלה לתהליכים תעשייתיים, לייצור, לבנייה ולפיתוח בר קיימא מאתגרת מבחינה יישומית, ודורשת בדרך כלל זמן רב ותקציב למחקר ולפיתוח. כיצד, אם כך, משלבים גישה ביומימטית בפיתוח עיצובים ברי קיימא?
בתהליך העברת הידע מהטבע ניתן לזהות מספר רמות חיקוי. רמת חיקוי של צורה טבעית כלשהי היא הרמה הבסיסית. רמה זו מוגבלת, ואינה מחייבת הישגיות סביבתית גבוהה והיא מאפשרת חשיפה לעקרונות ולמבנים בסיסיים נגישים לכל. רמת החיקוי השנייה היא חיקוי של תהליך טבעי, כמו,למשל, פיתוח תהליכי צביעה של בדים ללא שימוש בחומרים רעילים. רמת חיקוי של מערכת אקולוגית טבעית - השלב העמוק וההוליסטי ביותר, בו תהליך ייצור כלשהו יוצר מערכת מעגלית המתוכננת לאורך כל מחזור החיים של המוצר, החל מחציבת חומר הגלם דרך עיצובו, יצורו ועד לפירוקו חזרה לחומרי גלם.
במגזין Zq 03 כותב ג'רמי פאלודי (Jeremy Faludi), אסטרטג לעיצוב לקיימות ומחנך, בטור דעה כיצד הוא רואה את הקשר בין עיצוב ירוק לביומימיקרי. פאלודי מציין כי ביומימיקרי הוא כלי בעל כוח רב עבור מתכננים, מעצבים, מהנדסים, אדריכלים ועוד, אך יש לדעת כיצד להשתמש בו בצורה הטובה ביותר.
בדומה לכל כלי אחר, גם לכלי הביומימטי יש את מגבלותיו. ג'רמי ממשיל זאת לעיצוב כתב עת. בתהליך העיצוב אפשר להשתמש בתוכנות שונות כמו פוטושופ ופאוור פוינט - שתיהן טובות, ולכל אחת מהן יתרונותיה וחסרונותיה, לכן, השימוש בשתיהן יחד משפר את הנראות, האיכות והיעילות של הפקת כתב העת.
תמונה מאת לירון דן
פאלודי רואה את הכלי הביומימטי ככלי לפיתוח חדשנות ויצירתיות בדומה לשיטות אחרות לקידום חדשנות כמו ה-Triz או ה-Whack Rack, ומאמין כי יש לשלב את הביומימיקרי עם כלים נוספים. כמו, למשל, עם כלי מדידה אמפיריים לביצועיות הסביבתית, דוגמת ה LCA (Life Cycle Assessment) , טביעת רגל פחמנית ועוד, ו/או עם כלי תקינה סביבתית דוגמת תקן הLEED האמריקאי, Cradle to Cradle (מעריסה לעריסה), Energy Star ועוד, מערכות המאפשרות לקחת את הגילויים היצירתיים שהעניק הכלי הביומימטי ולזהות ביניהם את המוצלח והישים ביותר.
וולסטד ובוק מציעים שיטה חדשה המכונה The Biomimicry Card Deck”", כלי למעצבים, שנועד להרחבת הפתרונות היצירתיים האפשריים עבור צורך מסוים, בשלב הרעיוני בעיקר. השיטה כוללת מספר חבילות קלפים המחולקות לפי קטגוריות - למשל ריהוט, עיצוב ספורט וכדו', ו/או לפי פונקציות של עיצוב - למשל סוגי חיבורים והדבקות, מבנים או עקרונות מבניים. כל כרטיס מציג פתרונות שונים הקיימים בטבע, תמונות, וקישור למידע מעמיק יותר. מטרת הכלי ליצור נגישות קלה לתחום בדרך מהנה של משחק, ולאפשר גם למעצבים שלא נחשפו לתחום הביומימיקרי בעבר להבין את עוצמתו באופן מיידי.
להעמקה נוספת
Faludy, Jeremi, “Biomimicry’s Place in green design”, Zq 03 Journal, Fall 2012, PP. 120-129, www.zqjournal.org
C. Boks, N.L. Volstad, “On the use of Biomimicry as a Useful Tool for the Industrial Designer”, Sust. Development 20,2012, PP. 189-199.
ביומימיקרי הוא כלי יצירתי נפלא ורב-גוני, המעודד את חקר החומרים, המבנים והתהליכים שבטבע. אך המרתם של אלה לתהליכים תעשייתיים, לייצור, לבנייה ולפיתוח בר קיימא מאתגרת מבחינה יישומית, ודורשת בדרך כלל זמן רב ותקציב למחקר ולפיתוח. כיצד, אם כך, משלבים גישה ביומימטית בפיתוח עיצובים ברי קיימא?
בתהליך העברת הידע מהטבע ניתן לזהות מספר רמות חיקוי. רמת חיקוי של צורה טבעית כלשהי היא הרמה הבסיסית. רמה זו מוגבלת, ואינה מחייבת הישגיות סביבתית גבוהה והיא מאפשרת חשיפה לעקרונות ולמבנים בסיסיים נגישים לכל. רמת החיקוי השנייה היא חיקוי של תהליך טבעי, כמו,למשל, פיתוח תהליכי צביעה של בדים ללא שימוש בחומרים רעילים. רמת חיקוי של מערכת אקולוגית טבעית - השלב העמוק וההוליסטי ביותר, בו תהליך ייצור כלשהו יוצר מערכת מעגלית המתוכננת לאורך כל מחזור החיים של המוצר, החל מחציבת חומר הגלם דרך עיצובו, יצורו ועד לפירוקו חזרה לחומרי גלם.
במגזין Zq 03 כותב ג'רמי פאלודי (Jeremy Faludi), אסטרטג לעיצוב לקיימות ומחנך, בטור דעה כיצד הוא רואה את הקשר בין עיצוב ירוק לביומימיקרי. פאלודי מציין כי ביומימיקרי הוא כלי בעל כוח רב עבור מתכננים, מעצבים, מהנדסים, אדריכלים ועוד, אך יש לדעת כיצד להשתמש בו בצורה הטובה ביותר.
בדומה לכל כלי אחר, גם לכלי הביומימטי יש את מגבלותיו. ג'רמי ממשיל זאת לעיצוב כתב עת. בתהליך העיצוב אפשר להשתמש בתוכנות שונות כמו פוטושופ ופאוור פוינט - שתיהן טובות, ולכל אחת מהן יתרונותיה וחסרונותיה, לכן, השימוש בשתיהן יחד משפר את הנראות, האיכות והיעילות של הפקת כתב העת.
פאלודי רואה את הכלי הביומימטי ככלי לפיתוח חדשנות ויצירתיות בדומה לשיטות אחרות לקידום חדשנות כמו ה-Triz או ה-Whack Rack, ומאמין כי יש לשלב את הביומימיקרי עם כלים נוספים. כמו, למשל, עם כלי מדידה אמפיריים לביצועיות הסביבתית, דוגמת ה LCA (Life Cycle Assessment) , טביעת רגל פחמנית ועוד, ו/או עם כלי תקינה סביבתית דוגמת תקן הLEED האמריקאי, Cradle to Cradle (מעריסה לעריסה), Energy Star ועוד, מערכות המאפשרות לקחת את הגילויים היצירתיים שהעניק הכלי הביומימטי ולזהות ביניהם את המוצלח והישים ביותר.
וולסטד ובוק מציעים שיטה חדשה המכונה The Biomimicry Card Deck”", כלי למעצבים, שנועד להרחבת הפתרונות היצירתיים האפשריים עבור צורך מסוים, בשלב הרעיוני בעיקר. השיטה כוללת מספר חבילות קלפים המחולקות לפי קטגוריות - למשל ריהוט, עיצוב ספורט וכדו', ו/או לפי פונקציות של עיצוב - למשל סוגי חיבורים והדבקות, מבנים או עקרונות מבניים. כל כרטיס מציג פתרונות שונים הקיימים בטבע, תמונות, וקישור למידע מעמיק יותר. מטרת הכלי ליצור נגישות קלה לתחום בדרך מהנה של משחק, ולאפשר גם למעצבים שלא נחשפו לתחום הביומימיקרי בעבר להבין את עוצמתו באופן מיידי.
להעמקה נוספת
Faludy, Jeremi, “Biomimicry’s Place in green design”, Zq 03 Journal, Fall 2012, PP. 120-129, www.zqjournal.org
C. Boks, N.L. Volstad, “On the use of Biomimicry as a Useful Tool for the Industrial Designer”, Sust. Development 20,2012, PP. 189-199.
