מאת:
אופיר מרום
רכיכה
אחת ייחודית ממעמקי האוקיינוס, בעלת קונכייה מצופה חלקיקי ברזל, מהווה השראה
לבניית שריון טוב יותר לחיילים ולכלי רכב.
קונכייה של חילזון אולי לא נשמעת כמו מקור ההשראה האידיאלי עבור מערכת
הביטחון, אבל החילזון מסוג scaly-foot
gastropod אינו חלזון
רגיל. החילזון התגלה רק בשנת 2001 בקרבת נביעות הידרו- טרמיות, על קרקעיתו של
האוקיינוס ההודי, כ- 2,420 מטר מתחת לפני הים. בסביבתו הטבעית, ליד פתחים וולקניים
תת-ימיים, מתמודד החילזון עם טמפרטורות גבוהות, עם שינויים מהירים בטמפרטורה, עם
חומציות גבוהה ועם התקפות של טורפים כדוגמת סרטנים, המנסים למחוץ אותו בצבתותיהם,
במידת צורך - לאורך ימים, עד שיישבר.
חוקרים מ-MIT שבחנו את שריונו של החילזון (הקונכייה), מצאו כי הוא מורכב משלוש שכבות שונות, שכל אחת מהן תורמת באופן שונה ליעילותו. השכבה החיצונית מכילה חלקיקי ברזל גופרתי (Fe3S4) שמקורם בנביעות ההידרו-טרמיות. עד כה, חילזון זה הוא בעל החיים המוכר היחיד שחומר זה נמצא במבנה שלו. בזמן פגיעה, כפי שקורה במהלך מתקפה של טורפים מזדמנים, נסדקת השכבה החיצונית של השריון בסדקים זעירים, המתפשטים סביב חלקיקי הברזל הגופריתי שמוטמעים בו. באופן זה מובטח שלא ייווצרו סדקים גדולים יותר במעטפת, אשר עלולים לזרז את קריסתה. השכבה השנייה, עבה יותר, עשויה חומר אורגני במבנה ספוגי. החוקרים מאמינים שתפקידה לספוג את האנרגיה המכנית בזמן מתקפה ולשמור על השכבה התחתונה והשברירית של השריון מלהיסדק. זוהי פונקציה קריטית, מכיוון שהמים החומציים עלולים לחלחל לשכבה הפנימית הבנויה מקלציום קרבונט, להמיס אותה במהירות בנקודות השבר ובכך יגרמו לשברים קטנים לגדול ולהגיע לגוף החילזון.
כמו
חלזונות, גם גוף האדם שואף, באופן טבעי, לספוג את אנרגיית הפגיעה בשכבות החיצוניות
שלו בלבד. החוקרים (במחקר שממומן בחלקו ע"י צבא ארה"ב) מקווים ליישם את
התובנות מן המחקר במגוון רחב של שימושים כגון שריון גוף, קסדות ואף ככיסוי
לצינורות ארקטיים שנפגעים באופן קבוע ע"י קרחונים.
הדוגמא
הזו ממחישה פעם נוספת, את התועלת שאנחנו יכולים להפיק מלמידה של האורגניזמים
סביבנו, ובפרט של אלה שהסתגלו לסביבת מחיה מאתגרת כמו זו של החילזון.
