מאת: יעל הלפמן
כהן
אם
ארכימדס היה מתכנן ביומימטי, קרוב לוודאי שהיה צועק את צעקתו המפורסמת בעודו שוהה
בטבע, אולי רוחץ באגם. גם תהליך הפיתוח הביומימטי מתחיל ברגע אחד של אבחנה שתופסת
את עינינו. בידיעה זו ננסה לעמוד על רגע
זה ולאפיין מתי הוא מתרחש.
אם נסקור
סיפורי המצאה ביומימטיים נגלה שהם התחילו ברגע אחד בו הבחין המפתח בתופעה טבעית,
שגרמה לו פליאה וסקרנות. תופעה המנוגדת לציפיות שלנו מהעולם סביבנו , להנחות
העבודה שלנו, ולדרך בה הורגלנו לחשוב. רגע הפליאה, רגע ה- WOW , הוא הרגע בו מתחיל להיבנות הגשר בין
הביולוגיה לטכנולוגיה. הגשר להעברת הפתרון ממרחב הידע הביולוגי להנדסי.
כך למשל,
יוסי בן, היזם של חברת אמורפיקל הבחין שהסרטנים שהוא גידל בנו שלד חדש תוך ארבעה
ימים בלבד. תופעה תמוהה לאור העובדה שאין סידן בשפע בבית גידולם. כיצד, אם כן,
נבנה השלד כה מהר?
אפקט
הלוטוס התגלה לאחר שמדענים הבחינו שצמח הלוטוס תמיד נשאר נקי למרות שהוא גדל
בסביבה בוצית. לאן ואיך נעלם הבוץ?
פיתוח
החוט הכירורגי של חברת AngioSeal
החל לאחר שהמתכנן נדקר מקוץ של דרבן והבחין שהוצאת הקוץ כאבה הרבה
יותר מכניסתו. מדוע?
אנו נוטים
להניח שגוף גדל ממדים אינו יכול לנוע ביעילות במים. כיצד אם כן מצליח הלוויתן הגבנוני לרדוף אחרי
טרפו ביעילות ובזריזות במים למרות ממדיו? התשובה יושמה בטורבינה הביומימטית של
חברת whalepower.
אאוריקה
ביומימטית אחרת מתרחשת ברגע בו מבחין המתכנן בפתרון אנלוגי בטבע לאתגר שמעסיק
אותו. כך, למשל, מהנדס הרכבת ביפן שהיה חובב ציפורים צפה בשלדג הצולל לתוך המים.
הוא הבחין שכניסת השלדג לתוך המים חלקה ואינה כרוכה ביצירת גל רעש, למרות שהשלדג
עובר מתווך אחד לאחר, בדומה למעבר הרכבת מהמנהרה לאוויר הפתוח. תובנה זו הובילה
לחקר השלדג ולתכנון מחדש של קטר הרכבת על בסיס מקור השלדג.
האאוריקה
הביומימטית מצריכה התבוננות דרך "משקפיים" ביומימטיות, "משקפיים"
המבחינות בשונה מהמוכר והידוע. "משקפיים" כאלה מציתות את הפליאה
והסקרנות המדעית המניעות תהליכי מחקר ופיתוח. ה"משקפיים" האלה מסייעות
להשתחרר מקיבעונות תכנוניים ולזהות את הפתרונות החדשניים במאגר הפתרונות של הטבע.
אז בפעם
הבאה שאתם שוהים בטבע, נסו להרכיב "משקפיים" ביומימטיות . אאוריקה !
