מאת: יעל הלפמן כהן
בתחילת החודש התקיים בקרואטיה הכנס השביעי Design
& Nature, כנס דו-שנתי המאורגן על ידי המכון
הטכנולוגי Wessex שבאנגליה, ונתמך על ידי
העיתון .Design & Nature and
Ecodynamics הכנס עוסק בהשוואת תהליכי תכנון בטבע למדע
ולהנדסה. הכנס מהווה במה להצגת מחקרים
אקדמיים מהעולם בתחום הביומימיקרי ובתחומים קרובים, ומספק הזדמנות לראות מה נעשה היום
בשדה המחקרי.
בכנס השתתפו נציגים ממדינות רבות, לרבות אירופה, צפון ודרום אמריקה,
מזרח אסיה ועוד. גם הרקע של הנציגים שהשתתפו בכנס מגוון, וכלל מהנדסים, ביולוגים,
מעצבים, אדריכלים ואנשי סביבה.
הכנס נפתח בהרצאה של פרופ' רוזנהויז, מרצה לשעבר בטכניון, שעסקה בסדר
המצוי באי סדר שבטבע, ועשוי להיות מובן על ידי פרקטלים ותהליכי
ארגון עצמי. מערכות טבעיות נבנות על ידי תהליכים פנימיים בארגון עצמי, כך שהסדר
שנוצר מורכב.
הרצאות אחדות בכנס עסקו במתודולוגיה של תחום הביומימיקרי. לדוגמא,
הוצג מחקר המבוסס על ניתוח של מאות מוצרים ביומימטיים וראיונות אישיים עם המפתחים,
במטרה להבין האם הם אכן שייכים לקטגוריה של (Bioinspired
Design)
BID, באיזה מידה הם מחקים את הטבע ואילו עקרונות
תכנוניים מועברים מהביולוגיה ליישום. נמצא שרוב היישומים הביומימטיים מחקים מבנים,
כאשר הפונקציה הביולוגית מועתקת מאיברים, מרקמות או מתאים. רוב הפיתוחים
הביומימטיים במאגר התחילו מהפתרון הביולוגי שבהמשך זוהה לו יישום, ולא מהאתגר
הטכנולוגי.
מספר הרצאות בכנס עסקו בתיאור מנגנונים מסוימים בטבע כבסיס לחדשנות
ביומימטית. כך, למשל, תוארו צבעים מבניים בטבע כבסיס לפיתוח חומרים אופטיים
ביומימטיים, ניתוח מכאני של כנפי השפירית בהקשרים של חוזק, וניתוח מנגנון קדיחה של
הצרעה כבסיס לפיתוח מכשיר לניתוחים.
הרצאות אחרות היו תיאורי מקרים של פרויקטים ביומימטיים. לדוגמא: תועדה
עבודה של מעצב תעשייתי שניסה למצוא פתרון לבעיית העובש אמבטיות. הוא התחיל בתיאור
המבוי הסתום אליו נקלע כאשר נקט בגישה תכנונית "רגילה" ותיאר כיצד ביומימיקרי קידם אותו לעבר הפתרון.
בתיאורי מקרים יש הזדמנות לעמוד על הקשיים בתהליך, למשל קושי בתרגום מעשי של
טכנולוגיות שזוהו בטבע ליישום.
מעניין לזהות כניסה של ביומימיקרי לבתי ספר למנהל עסקים. כך למשל הוצג
מחקר לדוקטורט בבית ספר למנהל עסקים באנגליה, מחקר העוסק ביצירת תשתית ניהולית
לקידום מערכות חדשנית ומקיימות.
מחקרים נוספים שהוצגו קשורים למעגל הרחב יותר של הקשר בין תכנון לטבע,
לאו דווקא בהקשרים טכנולוגים. כך למשל הוצגו מחקרים הקשורים לעיצוב נוף טבעי
בהקשרי תיירות, אומנות ורווחה.
יעל
הלפמן כהן, מנכ"לית ארגון הביומימיקרי הישראלי, המסיימת בימים אלו את עבודת
הדוקטורט שלה בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, הציגה
בכנס את מחקרה העוסק באסטרטגיות קיימות בטבע. המחקר כלל זיהוי של אסטרטגיות קיימות
חוזרות בטבע תוך שימוש בתפיסת האידיאליות. אידיאליות מוגדרת ב- TRIZ (תיאוריה לפתרון בעיות באופן
המצאתי שיטתי) כיחס בין תועלות מערכת
לעלויות שלה. המחקר עסק בקשר בין
אידיאליות לקיימות וזיהה עקרונות אידיאליות בטבע שיישומם בשלבי תכנון ראשוניים
מאפשר קידום קיימות. ההרצאה עוררה ענין ושיח בקרב משתתפי הכנס.