מאת: דפנה חיים לנגפורד
לחברות הפועלות תוך חיקוי מערכות טבעיות מודעות רבה יותר לעצם היותן
חלק בלתי נפרד מהקהילה, למחויבותן לשירות הקהילה ולתלות שלהן במשאבי הסביבה למחיתן
ולשרידותן. חברות אלה מעריכות יותר את משאבי הטבע (כוח אדם וסביבה) מאשר את המשאבים
שאינם טבעיים (כמו הון למשל), מתוך הכרה כי משאבי טבע הם המקור לקיום החברה.
הכרה משמעותית זו יוצרת דרישה כמעט ספונטנית בתוך החברה להרמוניזציה
עם הטבע, ובאופן ספציפי עם מערכות טבע גדולות יותר בהן אנו תלויים (ביוספרה, חברה,
שווקים). הרצון הזה לחבור לחיים מרתק בני אדם. עובדה זו מסבירה מדוע חברות אלו מצליחות למשוך עובדים נאמנים ומחויבים
יותר וכן שותפים אסטרטגיים, לקוחות נאמנים ומשקיעים סבלניים.
בניגוד לכך, חברות שמתנהלות כמכונות לייצור מזומנים מייצרות ערך גבוה
יותר ממשאבים שאינם טבעיים מאשר ממשאבים טבעיים. תהליך זה משפיע עליהן לקבל את כוח
האדם כטריויאלי, לנהוג באדם ובטבע כמשאב עובר לסוחר, כברי החלפה או כגורם מייצר
בלבד. בסביבת עבודה כזו, אנשים מרגישים מאוימים, קצב תחלופת העובדים גבוה, והמורל
בחברה ירוד. כפי שהגישה ה"טבעית" יוצרת אפקט שרשרת חיובי, כך הגישה
ה"מכנית" יוצרת אפקט שרשרת שלילי.
בתחילה, לא ניתן היה להבחין בין חברות משני הסוגים, אך הניגוד בין שני
המודלים גדל בעשורים האחרונים. הצטברות
פסולת רעילה, פגיעה באקוסיסטמות ובעיות רפואיות שינו את האופן שבו אנו חיים.
בהינתן הבחירה איפה לעבוד וממי לקנות, רובנו נבחר במקומות שמעריכים בהם את הטבע
מאלו שמתייחסים אליו כמובן מאליו.
במחקר שערך Joseph H. (Jay) Bragdon וסוכם בספרו Profit for life, הוא יצר את אינדקס ה LAMP (Living asset Management performance), שבחן 60 חברות לאורך
שנים. כל חברה באינדקס נבחרה כחלוצה בתעשיה בה היא פועלת, וכחברה המנוהלת סביב
משאבי הטבע – כלומר חברה המתבססת על אנשים ועל טבע כערך עליון וכמקור לשאר נכסיה.
חברת היעוץ Northfield information services ובהמשך חברת Bloomberg, ביצעו אנליזת עומק
לשישים החברות מאינדקס ה LAMP וניתחו את ביצועי החברות בהשוואה לביצועי המדדים הפיננסים
המובילים. התוצאות המובאות בטבלה להלן מדברות בעד עצמן. אפשר לראות שב - 19 השנים
שנבחנו, חברות במדד ה LAMP השיגו תוצאות כלכליות טובות יותר, באופן משמעותי, בהשוואה למדדים
המובילים.
איך הבדילו בין חברה במודל חיקוי מערכות
טבעיות לבין חברה במודל המכני? השונות ניכרת במבנה הארגוני, בהגדרת המטרות,
הערכים, הלך הרוח והאמונות ובעיקר בתרבות הארגונית התורמת רבות לאפקטיביות של
החברה.
קשה להסביר את מהות המינוף התפעולי בחברות
המחקות את המערכות הטבעיות למנהיגים עיסקיים ואנליסטים. להבנת הכוח בחיקוי מערכות
טבעניות יש לחשוב במונחים הוליסטים מאחר והנכסים החיוניים של המערכות הטבעיות הם
הנכסים של הכלל. העברת אינפורמציה ושירותים בתוך הארגון מועילה באופן סינרגטי לכלל
הגורמים בארגון כך שהשלם גדול מסך חלקיו. כך פועלות מערכות בטבע. באופן מעגלי, עם
פידבקים מרובים ולאנשים שחושבים בצורה לינארית קשה לראות את היתרונות שבשיטת ניהול
כזו.
חמש הנקודות הבאות מהוות חלק מהפרמטרים
המבדילים בין חברה מחקה מערכות חיים לבין חברה הפועלת במודל המכני:
1. קישוריות גבוהה לקבלת פידבק ומידע בתוך
ומחוץ לחברה. רבים מהקשרים הם בלתי פורמלים, מתארגנים בין העובדים לבין עצמם ובין
העובדים לספקים וללקוחות.
2. ניהול תוך הבנה שהאנשים והיחסים ביניהם
מרכזיים לבניית רשתות יוצרות ערך. חיזוק והעצמת עובדים בין היתר על ידי מתן אחריות
לקבלת החלטות.
3. פעילות לאופטימיזציה של השימוש במשאבים
הפיזיים על ידי סגירת המעגל כך שהפסולת של תהליך אחד תהווה חומר גלם לתהליך אחר.
על ידי כך נוצר יותר ערך ללקוחות עם שימוש מופחת באנרגיה וחומר.
4. פתיחות יוצאת דופן לשיתוף מידע עם עובדים
ועם גורמים מהם חשוב לקבל פידבק מתוך ידיעה שפתיחות במידע בונה אמון, יכולת למידה
ויכולת הסתגלות.
5. הזנת האקוסיסטמה בה הם שותפים (סביבה,
חברה, שווקים) מתוך הבנת הקשרים האינהרנטיים בין כלל החיים.
עם תוצאות קשה להתווכח, ככל שנחקה מערכות
טבעיות, גם ההצלחות הכלכליות יגיעו ביתר קלות.
