מאת: דפנה
חיים-לנגפורד
לפני כעשר שנים, החל בפנטגון פרויקט ליצירת תמנון שלם בעל שמונה זרועות אשר מסוגל למחוץ, להחזיק ולקחת עצמים בעדינות ובגמישות בדומה לזרועות התמנון האמתי. מהנדסים וביולוגים ממספר מכונים בעולם ניסו לבנות חלקים שונים בפרויקט, אך תמנון שלם טרם הושלם.
בחלוף השנים, חוקרים מאיטליה,
שהיו מעורבים בפרויקט המקורי, הצליחו לפתח זרוע אחת מתוך השמונה, ה Octo-Bot, שיכולה להימתח, להתכווץ,
להרים ולהחזיק לא סתם עצמים אלא אפילו איברי גוף עדינים מבלי לפגוע בהם. המהנדסים
מאחורי הזרוע הרובוטית, טוענים שהפיתוח יוכל לשמש במהלך ניתוחים ויחליף את כלי
המתכת בהם משתמשים היום. בהשראת זרוע התמנון, הזרוע הרובוטית גמישה מאוד בסביבת
האיברים בניתוח, אך בהגיעה לאיבר המטרה, מתקשה ויכולה לבצע את הפעולה הכירורגית הנדרשת.
החוקרים מאמינים שהמכשיר יכול לצמצם את כמות הכלים הדרושים בניתוח ובכך להקטין את
גודל החתך הניתוחי. בנוסף, לטענת החוקרים, לגמישות והרכות של המכשיר יש יתרון
בשמירה על איברים פנימיים על פני כלי הניתוח המתכתיים הקיימים היום.
גוף התמנון אינו
נוקשה, ולכן הוא יכול להתאים את צורת גופו לסביבה. זרוע התמנון, בעלת יכולת
התארכות והתקצרות, יכולת תנועה לכל הכיוונים ויכולת ליצור מפרקים בכל נקודה נתונה
לאורך הזרוע ולאפשר לזרוע לתפוס טרף. בדומה לזרוע התמנון, גם הזרוע הרובוטית גמישה
ורכה כל עוד היא בדרכה לאיבר המטרה. עם הגיעה לאיבר המטרה בגוף, ניתן להקשות אותה בכל
נקודה נתונה ליצירת מפרק לצורך ביצוע פעולה כירורגית ובכך לצמצם את החתך הניתוחי.
המכשיר שפותח בנוי שלושה
סלילי סיליקון בעלי יכולת התרחבות ותנועה אחד כלפי השני. כל סליל מכיל ממברנה מלאה
בחומר גרגירי השמור בואקום. כאשר בקרה פנאומטית מאפשרת שחרור אויר לתוך הממברנה
לצורך יצירת מבנה רך וגמיש והוצאת אויר משמשת לצמצום הנפח הזמין לחומר הגרגירי וליצירת
מבנה נוקשה בדמות מפרק לכיפוף הזרוע בכיוון הרצוי.
מבדיקות שנערכו על
הזרוע הרובוטית נמצא כי יכולת הכיפוף מגיעה ל 255 מעלות והזרוע יכולה להתארך ב
62%. בנוסף, רמת הקשיחות המכנית של הזרוע נעה מ 60% ל 200%.
