סיכום הכנס השני לביומימיקרי - אקדמיה ותעשייה

מאת: יעל הלפמן כהן

החודש התקיים "הכנס השני לביומימקרי - אקדמיה ותעשייה" בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר שבאוניברסיטת תל אביב. הכנס מתקיים זו השנה השנייה בשיתוף לשכת המהנדסים, המעבדה לביומימיקרי בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, וארגון הביומימיקרי הישראלי. בכנס נכחו כ- 200 איש, ומטרתו לגבש קהילה מקצועית שעוסקת במחקר וביישום של תחום הביומימיקרי, ולקדם שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה. הכנס ייחודי גם ברמה עולמית, בהיותו פלטפורמה המקשרת בין אקדמיה והתעשייה.

המושב הראשון של הכנס, שעסק במחקרים אקדמיים, נפתח בהרצאתה של ד"ר יעל זילברשטין-קרא, מהמחלקה לנוירו ביולוגיה במכון ויצמן, בנושא: מערכת חישה המבוססת על עקרונות ביומימטיים המקדמים תהליכי תפיסה ואימון חושי. מר אלדד אסא, דוקטורנט במחלקה לנוירו ביולוגיה במכון ויצמן הציג מחקר שעסק אף הוא בתהליכי תפיסה, אך הדגים כיצד למדל תהליכי תפיסה במעגל סגור, וכיצד ניתן להשתמש בהם ביישומים רובוטיים. היבט נוסף של מידול רשת עצבית הודגם על ידי הגב' אורלי רחמינוב, שהציגה את פרויקט מוח העטלף, החותר לייצר רשת עצבית בעלת אינטליגנציה מלאכותית, המבוססת על מנגנון ההתמצאות במרחב של העטלף בעזרת תהודה קולית (אקולוקציה). ד"ר גבור קושה מביה"ס להנדסה מכאנית באוניברסיטת תל אביב הציג מגוון פרויקטים ביומימטיים רובוטיים, ביניהם מחקר נוסף המחקה את יכולת ההתמצאות של העטלף ביישומים חקלאיים שונים, למשל: זיהוי פלפלים ירוקים בשדה ירוק בזמן הקטיף.

המושב השני של הכנס, שעסק אף הוא במחקרים אקדמיים, נפתח בהרצאתה של ד"ר יעל הלפמן כהן, מנכ"ל ארגון הביומימיקרי ומנהלת המעבדה לביומימיקרי באוניברסיטת תל אביב, שהציגה את שיטת התכן הביומימטית המבנית, המבוססת על מבנים חוזרים בטבע ויכולות מידול והפשטה מתחום ה- . TRIZ השיטה נתמכת על ידי בסיס הנתונים Find Structure, המאפשר חיפוש פתרונות ביולוגיים הממודלים לפי מבנים ופונקציות. מבנה מעניין נוסף שנדון בהרחבה הוא מבנה הטנסגריטי, מסבך המורכב מכבלים ותומכנים, שנעשה בו שימוש אדריכלי עוד לפני שנחקר בטבע, אך הבנתו הועמקה לאחר חקר של מבנים אלו בטבע. מר דניאל כהן מביה"ס להנדסה מכאנית באוניברסיטת תל אביב, הציג את מחקרו אודות שיטת בקרה למבני טנסגריטי, היכולים לחוש את סביבתם. שני המחקרים האחרונים במושב זה עסקו בחרקים סוציאליים ובנחילים. גב' לולה אלון, מהפקולטה להנדסה אזרחית והנדסת סביבה בטכניון, הציגה עקרונות שזוהו בהליכי בניה של חרקים סוציאליים כמו נמלים, המאופיינים בארגון עצמי ובהעדר שלטון מרכזי, ודנה ביכולת שלהם להשפיע על תעשיית הבנייה האנושית. מר גיל סגל, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסה מכאנית, הציג תובנות מנחיל הארבה, המצטיין בתנועה מתואמת באופן יוצא דופן. במחקר שהוצג ניסו החוקרים להבין כיצד מתורגמת התנהגות של כל פרט להתנהגות קולקטיבית של הנחיל, לצד - כמו תמיד - יישומים אפשריים לתובנות הנלמדות.
המושב השלישי של הכנס עסק ביישומים ביומימטיים בתעשייה. הוא נפתח בהרצאה של האדריכל מוטי בודק, שהציג מגוון פרויקטים אדריכליים השואבים את השראתם ממערכות שלדיות ומבניות הקיימות בטבע, ומהוות מודל למעטפות קונסטרוקטיביות גמישות, יציבות ויעילות. דורון בן עמי, מנכ"ל טריטקום, הציג  צנתר חדשני לטיפול בשבץ מוחי איסכמי (חסימתי). הצנתר תוכנן בהשראת עקרונות מהטבע ומיוצר מחומרים חומרים ידידותיים, שנועדו להבטיח תפעול פשוט למטפל, יעילות גבוהה בפתיחת החסימה, מהירות בטיפול ובטיחות גבוהה למטופל. מר תומר פוקס, מנכ"ל חברת סילנטיס, הציג דבק רקמות ביומימטי נטול חלבונים, נספג בגוף, ידידותי לגוף ובעל כושר ספיחת נוזלים, המיועד למגוון רחב של אינדיקציות רפואיות. הדבק מבוסס על מנגנון ההדבקה של אצות ים, הנדבקות למשטחים שונים בסביבה של כוחות חזקים. את המושב חתמה הרצאתה של ד"ר דפנה חיים לנגפורד, יו"ר ארגון הביומימיקרי הישראלי, שנתנה מבט חדש ומרענן על אסטרטגיות עסקיות. תהליכים של אבולוציה וקו-אבולוציה (אבולוציה משותפת) במערכות טבעיות תורמים להבנת תהליכים אנלוגיים בעולם העסקי. מגוון דוגמאות של חדשנות  טכנולוגית עסקית הוצגו בראי של תהליכי אבולוציה משותפת.
הכנס נחתם בהצגת אבני דרך משמעותיות בקידומו של תחום הביומימיקרי ברמה העולמית: הפקדת תקני ISO ביומימטיים, פתיחת מרכזים אקדמיים בעולם, גידול במספר הפטנטים ותכניות חינוך חדשות. לסיום הוזכרו מחקרים ביומימטיים בתחום של הדפסה תלת ממדית ופוטוסינתזה מלאכותית, מחקרים שעשויים לשנות את עתידנו, והשאירו אותנו עם ציפייה לבאות.

לאתר הכנס