מאת: עדי וייס
תמונה מאת CC 3.0 KeresH
למרות שבעבר חי בכל ניו זילנד, הספנודון (טואטרה
בשפת המאוֹרים של ניו זילנד) שוכן כיום רק באיים המרוחקים מחופי ניו זילנד, ונמצא
בסכנת הכחדה. הוא ממוקם באחת הפינות היותר נידחות באבולוציית הזוחלים. אמנם הוא קרוב
ללטאות ולנחשים, אך הוא אינו לטאה וגם לא נחש. שני מינים בלבד קיימים תחת הסוג
ספנודון, והם מייצגים אותו בגאווה כבר 65 מיליון שנה, כלומר מאז עידן הדינוזאורים.
ככל זוחל, עורו של הספנודון בנוי קשקשים. על גבו בליטות משוננות שהעניקו לו את משמעות שמו המאוֹרי - ''בליטות על הגב''. הבליטות אינן קשיחות. הן רכות וגמישות ומשמשות אותו בטקסי חיזור. לאחר ההזדווגות, הנקבה מטילה כתריסר ביצים בתוך גומה באדמה, שם הן נשארות לרוב מעל לשנה(!) עד שיבקעו. אורכו יכול להגיע עד מטר בבגרות. בין שלל תכונותיו, לספנודון מערכת שיניים ייחודית, בשונה מזוחלים אחרים, ובחודשי חייו הראשונים יש לו גם בעין שלישית, שיכולותיה צנועות לעומת עיניים רגילות, והיא קבועה במעלה ראשו. משערים כי עין זו נועדה להבחין בין אור וצל, או לספוג קרני אור אולטרה סגול. לאחר כמה חודשים הקשקשים גדלים מעליה והיא נסגרת. חילוף החומרים שלו איטי, בדומה לזוחלים אחרים, עובדה שמאפשרת לו חיים ארוכים למדי. לא ידוע עדיין כמה שנים בדיוק יכולים ספנודונים לחיות, וההשערות הן סביב ה-150 שנה, ומציבות אותו בשורה אחת עם שיאני חיים אחרים, דוגמת רחוקי משפחתו הצבים.
רוב הזוחלים זקוקים לטמפ' גבוהות יחסית כדי לחמם את גופם, ואילו הספנודון מעדיף דווקא קור. הטמפרטורות הנוחות ביותר עבורו הן cº16-cº21, וטמפ' הגוף הממוצעת שלו תהיה לרוב מתחת ל-cº10. זוחלים מעטים בלבד שוכנים באזורים שהאקלים בהם קריר ולא מדברי או טרופי, לא כל שכן פעילים במזג אוויר קר.
ככל זוחל, עורו של הספנודון בנוי קשקשים. על גבו בליטות משוננות שהעניקו לו את משמעות שמו המאוֹרי - ''בליטות על הגב''. הבליטות אינן קשיחות. הן רכות וגמישות ומשמשות אותו בטקסי חיזור. לאחר ההזדווגות, הנקבה מטילה כתריסר ביצים בתוך גומה באדמה, שם הן נשארות לרוב מעל לשנה(!) עד שיבקעו. אורכו יכול להגיע עד מטר בבגרות. בין שלל תכונותיו, לספנודון מערכת שיניים ייחודית, בשונה מזוחלים אחרים, ובחודשי חייו הראשונים יש לו גם בעין שלישית, שיכולותיה צנועות לעומת עיניים רגילות, והיא קבועה במעלה ראשו. משערים כי עין זו נועדה להבחין בין אור וצל, או לספוג קרני אור אולטרה סגול. לאחר כמה חודשים הקשקשים גדלים מעליה והיא נסגרת. חילוף החומרים שלו איטי, בדומה לזוחלים אחרים, עובדה שמאפשרת לו חיים ארוכים למדי. לא ידוע עדיין כמה שנים בדיוק יכולים ספנודונים לחיות, וההשערות הן סביב ה-150 שנה, ומציבות אותו בשורה אחת עם שיאני חיים אחרים, דוגמת רחוקי משפחתו הצבים.
רוב הזוחלים זקוקים לטמפ' גבוהות יחסית כדי לחמם את גופם, ואילו הספנודון מעדיף דווקא קור. הטמפרטורות הנוחות ביותר עבורו הן cº16-cº21, וטמפ' הגוף הממוצעת שלו תהיה לרוב מתחת ל-cº10. זוחלים מעטים בלבד שוכנים באזורים שהאקלים בהם קריר ולא מדברי או טרופי, לא כל שכן פעילים במזג אוויר קר.
תמונה מאת CC 3.0 KeresH
הבנת פשר השינויים המהירים ברמה המולקולרית
ב-DNA של הספנודון עשויה לא רק לשפוך
אור על ההתפתחות האבולוציונית של הזוחלים, אלא אף לענות על שאלות הנוגעות לרפואה
ולטיפול במחלות. קבוצות שונות של חוקרים זיהו את הפוטנציאל המחקרי שבספנודון כבר
לפני עשורים, והוא נחקר עד היום.
מקור נוסף
