מאת: עדי וייס
לזכרו של המתאגרף מוחמד עלי שנפטר ביוני השנה, אורגניזם החודש הפעם
הוא יצור שמשתמש באגרופיו להרתיע טורפים. לא מדובר בבעל חיים גדול ושרירי דווקא,
אלא בסרטן קטן, שעושה להגנתו שימוש יעיל באמצעי הגנה של יצור אחר.
הסרטן המתאגרף (Lybia tessellate; נקרא גם pom pom crab, boxer crab, ואפילו cheerleader
crab) הוא סרטן עדין וצבעוני למדי, שגודלו לא עולה על 2.5 ס''מ בדרך
כלל. הוא נפוץ לאורך חופי ים סוף, לאורך החוף המזרחי של אפריקה, וכן בחופי אינדונזיה,
פפואה ניו גינאה, אוסטרליה ומדגסקר, שבהם מים טרופיים חמימים. הוא שוכן בנבכי
סלעים, במקומות שאליהם קשה לטורפים גדולים להיכנס. עם זאת, כשהוא מאוים יש לו כלי
נשק מקומי יעיל ביותר – הוא אוחז בכוח שושנת ים זעירה בכל אחת מצבתותיו. זרועותיה
הארסיות של השושנה מופנות כלפי האיום, ותאיה הצורבים מספקים לסרטן הגנה אפקטיבית נגד
טורפים.
מערכת היחסים בין הסרטן ושושנת הים פועלת כשיתוף פעולה מוצלח. שושנת הים
אמנם יכולה לחיות צמודה לסלעים, במושבות, אך
היא משגשגת גם בזרועותיו של הסרטן, שלא מניח אותה לרגע - מלבד במהלך התנשלות.
תצפיות מראות כי הסרטן מעדיף שושנת ים משלושה סוגים, ששניים מתוכם ידועים
כבעלי ארס חזק ביחס לגודלם, אך בלית ברירה יחליף את כלי הנשק העדיפים עליו בספוגים
או באלמוגים. צבתותיו הקדמיות, שאצל קרובי משפחתו (משפחת ה-Xanthidae) נועדו לתלוש חתיכות מזון
ולהגיש אותן לפיו, התעצבו במרוצת האבולוציה לכדי מלקחיים עקשניות, שאינן יכולות
לקרוע שאריות מזון לפיסות ונועדו רק להחזיק בשושנת הים. במקום הזוג הקדמי של
הצבתות, התפתח הזוג השני של רגליו לצבתות שכאלו.
בעת האכילה, משמשת שושנת הים לסרטן גם כמפית מזדמנת; הוא מניף אותן
סביב פיו ואוסף את שאריות המזון שנפלטו תוך כדי מאכל. השאריות נדבקות לזרועות של שושנת
הים, והוא יכול ללקט אותן אל פיו ביעילות. שושנת הים מרוויחה גם מהארוחה, וגם מהשותף
הנמרץ שלה. במקום להמתין לחומר אורגני במקום אחד, יכולה שושנת הים ללקט חלקיקים
המרחפים בעמוד המים בזמן שהסרטן משוטט.
למרות הפתרון האלגנטי והיותו נפוץ ומוכר יחסית, מעטים המחקרים שנעשו
על הסרטן המתאגרף. האם יש אסטרטגיות מפליאות נוספות בארסנל שלו? נצטרך להמתין
ולגלות.