מאת: יעל הלפמן כהן
מדענים באוניברסיטת תל אביב רשמו פטנט עולמי למקור אנרגיה המבוסס על עלי אפונה.
את הפיתוח מוביל נתן נלסון, פרופ' לביולוגיה מבנית מהמחלקה לביוכימיה. הבסיס לפטנט הם גבישים בגודל של לא יותר מחמישה מיקרון, שבודדו מהמבנה המורכב של חלבון שמקורו בעלה אפונה.
מדענים באוניברסיטת תל אביב רשמו פטנט עולמי למקור אנרגיה המבוסס על עלי אפונה.
את הפיתוח מוביל נתן נלסון, פרופ' לביולוגיה מבנית מהמחלקה לביוכימיה. הבסיס לפטנט הם גבישים בגודל של לא יותר מחמישה מיקרון, שבודדו מהמבנה המורכב של חלבון שמקורו בעלה אפונה.
כאשר האירו את
הגבישים באור השמש, בהיותם על גבי מצע מצופה בשכבת זהב מוליכה, נוצר פוטנציאל מתח
חשמלי גבוה של 10 וולט. חומרי ציפוי אחרים, מוליכים אף הם, אפשרו להגיע עד למתח של
30 וולט.
תופעה מעניינת
שנצפתה במהלך המחקר היא שהגביש יכול לספק מתח חיובי או שלילי בהתאם למיקומו יחסית
לפני המוליך.
פרופ' נלסון הצליח
כבר לפני מספר שנים לפענח אחד משני המבנים החלבוניים בעלים בהם מתבצע תהליך
הפוטוסינתזה. היעילות של מנגנון זה גבוהה במיוחד. אחד משני המבנים החלבוניים (PSI- 1) בודד מעלי
האפונה הירוקה, ובמעבדה הפכו אותו עתה לגביש.
הגביש הוא מקור אנרגיה ידידותי לסביבה, והוא יכול לשמש לטעינת סוללות קטנות, למערכות ראיית לילה או לטרנזיסטורים.
זוהי דוגמא לפיתוח ננו-טכנולוגי השואב את ההשראה והידע ממבנים ביולוגיים מורכבים מאוד.
הגביש הוא מקור אנרגיה ידידותי לסביבה, והוא יכול לשמש לטעינת סוללות קטנות, למערכות ראיית לילה או לטרנזיסטורים.
זוהי דוגמא לפיתוח ננו-טכנולוגי השואב את ההשראה והידע ממבנים ביולוגיים מורכבים מאוד.
