מאת: יעל הלפמן כהן
מקור הידיעה
שרך
המים (Salvinia molesta) מוגדר כהידרופובי קיצוני (יכולת קיצונית לדחיית
מים). לצמח יש מנגנון נדיר המאפשר לו לכסות עצמו במעטה של אויר מתחת למים. מעטפת
זו מונעת מהשרך להיות במגע עם הנוזל, גם לאחר שהות של מספר שבועות במים. מהנדסי
חומרים מכנים תכונה זו כסופרהידרופוניות (דחיית מים בצורה קיצונית). תכונה זו
רלוונטית לאפליקציות רבות ובהן לפיתוח ציפויים שיפחיתו חיכוך בסביבה מימית ובכך
למשל יקטינו את צריכת הדלק של ספינות.
עד
כה, ניסיונות לשחזר תכונה זו לא הצליחו. השכבה המגנה נעלמת במים לאחר מספר שעות
לכל היותר. לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטאות מובילות בגרמניה, פענחו את המנגנון
המאפשר לשרך להצמיד אליו את שכבת האויר המבודדת.
ידוע
כי על עליו של השרך יש שערות זעירות הדוחות מים ושומרות את המים במרחק ממשטח הצמח.
החוקרים הצליחו להראות שהקצה המרוחק של השערות הוא הידרופילי (אוהב מים). למעשה
שערות אלו לוכדות את המים סביב הצמח בקצה השערות, כך שנוצרת שכבת אויר במרווח שבין
משטח הצמח לקצה השערות. את התגלית מוביל פרופ' ברטלוט מאוניברסיטת בון בגרמניה,
שפענח את "אפקט הלוטוס"
לפני כ- 20 שנה.
נכון לעכשיו, ספינות משא מאבדות יותר ממחצית מאנרגיית
ההנעה שלהן בעקבות חיכוך מעטפת הספינה עם המים. חיקוי מבנה השערות ויישומו בציפוי
לספינות יכול לסייע לספינות לחסוך 10% בצריכת הדלק שלהן. מכיוון שספינות הן
צרכניות אנרגיה גדולות, מדובר על פוטנציאל גדול לחיסכון באנרגיה. פרופ' ברטלוט
מעריך כי מדובר על חיסכון של 1% מצריכת האנרגיה העולמית. בנית ספינות המבוססות על
העיקרון של השרך, יכול לחולל מהפיכה בענף הספנות. נראה כי כעת, בעקבות "אפקט
הלוטוס" יכנס גם "אפקט השרך" לשורת ההמצאות החשובות מבוססות
ביומימיקרי התורמות לקידום נושאי הקיימות והסביבה בעולם. מקור הידיעה
