בטבע, אורגניזם מנטרים את הסביבה כחלק כחלק מאסטרטגית הישרדות ורבייה. חיישנים ביולוגיים זעירים ללחץ, לטמפרטורה, ללחות, לריכוז חומרים שונים בסביבה ועוד, מאפשרים ניטור רציף של השינויים בסביבה, וגוררים שינויים התנהגותיים ואחרים בהתאם למצב. מדענים מאוניברסיטת UC סנטה ברברה בארה"ב, בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת ורגטה ברומא, חיקו כמה מאסטרטגיות אלה לשיפור ביצועים של גלאי DNA.
אחת הבעיות של ביוסנסורים שונים היא רגישותם לטווח ריכוזים מסויים מאוד. למשל: חישת סוכר בחולדה, בחזיר ובאדם, על אף שהיא מבוצעת באמצעות אותו מנגנון, פחות או יותר, תתבצע בכל אחד מהאורגניזם המתואר בטווח ריכוזים שונה במקצת.
טווח הריכוזים ה"קבוע" לכל ביוסנסור מונע את השימוש בהם במגוון רחב של אפליקציות. במעקב אחר התקדמות מחלת ה-HIV למשל, יש למדוד את רמת הווירוס ברמות של חמישה סדרי גודל כדי לקבוע את הטיפול הנכון. בתרופות טוקסיות (תרופות רעילות, המשמשות גם לטיפול במחלת הסרטן), הביוסנסורים הקיימים אינם רגישים מספיק כדי לבחון את רמת רעילות התרופה לרקמה הבריאה.מטרת המחקר של פרופ' קוין פלקסקו (Kevin W. Plaxco) מ-UCSB ושל עמיתיו, היא לייצר חיישן, שיהיה בעל יכולת חישה בטווח ריכוזים רחב או צר, בהתאם ליישום. פריצת הדרך להשגת מטרת המחקר הגיעה מצפייה בחישה הביולוגית בטבע. האורגניזמים החיים מנטרים את הסביבה באופן אופטימאלי, על ידי שימוש במולקולות המגיבות לשינויים של חומרים בסביבה, בטווח רחב או צר של ריכוזים. בטבע, מושגת יכולת חישה בטווח משתנה של ריכוזים על ידי שימוש בקולטנים מרובים, כאשר כל אחד מהם בעל אפיניות (זיקה כימית) שונה לחומר המטרה.
בהשראת האופטימיזציה של חיישנים בטבע, יצרו החוקרים שילובים שונים של חיישנים בעלי אפיניות משתנה לחומר המטרה, על מנת לאפשר חישה בטווח ריכוזים מגוון. החוקרים בחרו במולקולת ה-DNA כמולקולת היעד, כדי לייצר חיישן למוטציות ב-DNA. שילוב מולקולות בעלות אפיניות משתנה יצר אפשרות חישה בטווח ריכוזים רחב מאוד, בשילוב יכולת חישה רגישה מאוד בטווח ריכוזים מצומצם. 
החוקרים מאמינים כי אסטרטגיית חישה זו, אשר משתמשת בסנסורים שונים בעלי אפיניות שונה לחומר מטרה אחד, יכולה לסייע בבניית מערכות דיאגנוסטיות מדויקות יותר, ובמעקב טוב יותר אחר התפתחות מחלות שונות.
