פרויקט ניסיוני המכונה "יער סהרה" ינסה להפריח חיים באזורים שחונים, תוך חיקוי עקרונות הפעולה של מערכות אקולוגיות בטבע.
סייע בהכנת הידיעה: זיו כהני
חיסרון במי שתייה הוא מקור לסבל ולעוני במקומות רבים בעולם. שיטות נוכחיות להתמודדות עם מצב זה כוללות שאיבת יתר ממאגרים תת קרקעיים, הובלת מים מאזורים מרוחקים והתפלת יתר. פתרונות אלה יקרים אנרגטית, ואינם מקיימים.
מערכות מתוכננות על-ידי אדם הן בדרך כלל מערכות ליניאריות, כאלה המייצרות אשפה ותלויות בדלקים פוסיליים. למערכות אלה לרוב תפקיד אחד, והן מתוכננות למיצוי תפקיד זה באופן מכסימאלי. פרויקט יער סהרה נועד להתמודד עם האתגר של יצירת מים באזורים שחונים תוך יישום פרדיגמה שונה, המודגמת במערכות אקולוגיות בוגרות.
הפרויקט צפוי להשתרע על שטח של כ 200 דונם, ולעלות כ 80 מיליון יורו וצפוי לקום בקאטר במהלך 2012. דווח גם כי ממשלות נורבגיה וירדן החליטו להשקיע משאבים לצורך הקמת פרויקט ניסיוני מחקרי בקרבת הערבה וים-המלח. מצפים שבשנת 2015 המחקר יבשיל לכדי פרויקט מקיים, בעל פוטנציאל כלכלי.
סייע בהכנת הידיעה: זיו כהני
חיסרון במי שתייה הוא מקור לסבל ולעוני במקומות רבים בעולם. שיטות נוכחיות להתמודדות עם מצב זה כוללות שאיבת יתר ממאגרים תת קרקעיים, הובלת מים מאזורים מרוחקים והתפלת יתר. פתרונות אלה יקרים אנרגטית, ואינם מקיימים.
מערכות מתוכננות על-ידי אדם הן בדרך כלל מערכות ליניאריות, כאלה המייצרות אשפה ותלויות בדלקים פוסיליים. למערכות אלה לרוב תפקיד אחד, והן מתוכננות למיצוי תפקיד זה באופן מכסימאלי. פרויקט יער סהרה נועד להתמודד עם האתגר של יצירת מים באזורים שחונים תוך יישום פרדיגמה שונה, המודגמת במערכות אקולוגיות בוגרות.
במערכות אקולוגיות בוגרות מקור האנרגיה היא השמש ואין פסולת באופן שתוצרי הלואי של אורגניזם אחד מהווים מקור מזור לאורגניזם אחר וחזרת תוצרי הלואי למעגל החומר. מערכות אקולוגיות מתפתחות לכדי אופטימיזציה.
פרויקט יער סהרה מונע על ידי חזון של שלושה יזמים, ביניהם גם האדריכל מייקל פאולין, המזוהה עם מספר פרויקטים ביומימטיים. חזונם של האדריכל, מתכנן מתקני התפלת מי ים ומהנדס אזרחי הוא להפוך את מדבר סהרה - המסמל שממה - למקור של אנרגיה, מים ומזון, ולאפשר פיתוח חקלאי באזורים שחונים. |
| התמונה באדיבות Luca Galuzzi |
אז איך מפריחים את השממה בצורה מקיימת?
הרעיון המרכזי הוא להשתמש במשאבים זמינים ומתחדשים, קרינת השמש והאוויר, באמצעות שילוב סינרגטי של שתי טכנולוגיות מקיימות, בהן טכנולוגיה לייצור אנרגיה סולארית וטכנולוגיה לייצור מים.הטכנולוגיה הסולארית, המכונה (Concentrated Solar Power) CPS, מבוססת על שימוש באלפי מראות למיקוד קרינת השמש לעבר דוד חימום המכיל מים. המים מתחממים לכ- 540 מעלות צלזיוס ומייצרים קיטור. הקיטור מניע טורבינה המייצרת חשמל.
הטכנולוגיה להפקת המים, המכונה חממת מי ים, הופכת מי ים למים נקיים באמצעות קרני השמש. אוויר מוזרם לעבר מבנה שעל קירותיו מותזים מי ים קרים. האוויר שנכנס למבנה מתקרר באופן מהיר, מתמלא לחות ואז מתעבה למים נקיים באמצעות קרני השמש. הפרויקט צפוי להשתרע על שטח של כ 200 דונם, ולעלות כ 80 מיליון יורו וצפוי לקום בקאטר במהלך 2012. דווח גם כי ממשלות נורבגיה וירדן החליטו להשקיע משאבים לצורך הקמת פרויקט ניסיוני מחקרי בקרבת הערבה וים-המלח. מצפים שבשנת 2015 המחקר יבשיל לכדי פרויקט מקיים, בעל פוטנציאל כלכלי.
