ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

רובוטים מוליכי שולל

מאת: אופיר מרום
רובוטים המסוגלים לרמות זה את זה פותחו בהשראת דפוסי התנהגות של סנאים ושל ציפורים.
האם רובוטים יכולים לרמות? יכולת ההונאה היא תכונה משותפת וחיונית להישרדותם של יצורים רבים, מהקטנים שבחרקים ועד לבני האדם. אנו מניחים כי לצורך שילובם של רובוטים אינטליגנטיים יותר בחברה האנושית, אנחנו חייבים לפתח רובוטים שיודעים להבין, להגיב ולהתנהג בעצמם באופן מטעה. באוניברסיטת ג'ורג'יה טק, מנסים פרופסור רונלד ארקין (Ronald Arkin) וקבוצתו ללמד את הרובוטים שלהם מגוון טכניקות הונאה שבהן משתמשים בעלי חיים שונים.

לדוגמא, הסנאי האפור המזרחי שאוגר את מזונו במספר מקומות מחבוא. כשהוא לא אוסף מזון נוסף נוהג הסנאי לפטרל בין מקומות המסתור ולבדוק אם התגלו. כאשר מזהה הסנאי שיש בגזרתו סנאי נוסף שעשוי לחמוד את מטמונו הוא מנסה לבלבל אותו על ידי כך שהוא משנה את מסלול הפטרול שלו, ומתחיל לבקר במקומות מסתור מפוברקים. על בסיס מחקרים שניתחו את התנהגות הסנאי בנו החוקרים אלגוריתם ממוחשב, שיכול לשמש רובוטים שתפקידם הוא לפטרל ולשמור על משאבים שונים. סימולציות ראשוניות הראו שהרובוטים בעלי יכולת ההונאה אכן פעלו ביעילות ובצורה טובה יותר מרובוטים ללא יכולת זאת.


מקור השראה נוסף להתנהגות מטעה נמצא בהתנהגות הזנבן הערבי (שם מדעי: Turdoides squamiceps) . ציפור זאת, אשר נפוצה בארץ והייתה נושא למחקר רב, חיה בקהילה שבה לכל פרט יש מקום בהיררכיה החברתית. כאשר זנבן צופה מטעם הלהקה מזהה איום של ציפור טרף החודרת למרחב המחיה היא מזעיקה את שאר הלהקה. פרטים מתוך הלהקה מתאגדים ועפים כקבוצה לקראת ציפור הטרף במטרה להבריחה. לכאורה, מדובר בהתנהגות אלטרואיסטית, שכן ציפור הטרף גדולה וחזקה מכל אחד מחברי הלהקה בנפרד. על בסיס תצפיות אלה ניסח הזואולוג הישראלי המפורסם אמוץ זהבי את עקרון ההכבדה, על פיו כאשר חיה מוותרת על יתרון בשביל לאותת מסר לחיה יריבה - המסר חייב להיות אמיתי. מנגד, הוכיח המדען אלן גרפין, על פי מודל שפיתח, שיכולה להיות רמה מסוימת של הונאה שבה המערכת עדיין תישאר יציבה. עבור הזנבנים, הנחותים פיזית מציפור הטרף, התקרבות יתרה אליה תהווה הונאה, מכיוון שפעולה זאת מתפרשת ככזאת שתעשה רק במצב של שוויון כוחות. במקרה הזה, יאלץ הזנבן חסר המזל לשלם בחייו אם ההונאה תיחשף. החוקרים יצרו מודל המתאר את תכונות ההתקהלות של הזנבנים לצורך הדיפת האיום, ובדקו באילו מצבים ניתן להשיג יתרון בעזרת הונאה. סימולציות ממוחשבות נתנו תוצאות מעורבות. בהתקהלות של מספר פריטים מסוים ומעלה היה להונאה יתרון, ואף רובוט-זנבן לא הותקף. מתחת למספר זה, בזכות אסטרטגיה של כנות, היה מספר הנפגעים הקטן ביותר שנצפה.

יכולת ההונאה מאפשרת להתעלות מעבר למגבלות הפיזיות, ולהשיג יתרון על היריב. באופן טבעי, ניתן יהיה להשתמש ברובוטים בעלי יכולת זו לביצוע משימות ביטחוניות בשדה הקרב, אך גם למצוא להם שימושים אחרים, כגון בתחום הבריאות וגם כאמצעי הוראה. החוקרים מתכננים להמשיך ולשכלל את האלגוריתמים, כך שיאפשרו לבחון את יכולת התגובה האופטימלית של הרובוטים לתרחישים מורכבים יותר מאלה שנבדקו עד כה. הוספת יכולות הטעיה/מרמה לרובוטים מובילה לשאלות אתיות, כגון האם זה אתי שרובוטים יוכלו לרמות בני אדם לכל מטרה? הנושא נדרש לדיון ציבורי נרחב, שהחוקרים מעודדים לקיים.

למקור הידיעה