מאת: רעות מנשה
יישום עקרונות הנגזרים מהתנהגות נחילים בטבע במערכות מרובות סוכנים דוגמת מערכת הכבישים, מהווה מקור לקידום בטיחות ויעילות בכבישים.
אלברט איינשטיין אמר פעם שארבע שנים לאחר שהדבורים ייעלמו מהעולם, ייעלמו ממנו גם בני האדם. למה חשובה כל כך הדבורה בעולם שלנו? הדבר הראשון שעולה במוחכם הוא בוודאי דבש. הדבש חשוב וטעים אבל זו אינה הסיבה היחידה למה הדבורה כל כך חשובה. מעבר לתפקידן של הדבורים בהאבקה (בהערכה גסה, לביס אחד מכל שלושה הבא לפינו אחראית באופן כלשהו הדבורה), מסתבר שהדבורים יכולות ללמד אותנו גם על תנועה ותחבורה.
תחבורה נמצאת במקום השני בארה"ב ברשימת הוצאות משק הבית, 18 אחוז מתקציב משק הבית מושקע בתחבורה. 13 מיליוני גלונים של שמן נצרכים מדי יום בעלות של בערך 1 ביליון דולר. המון חידושים מפותחים על מנת לתת פתרון לבעיית האנרגיה שהתחבורה צורכת: דלקים אלטרנטיביים, שלדות רכב קלות וחזקות יותר ועוד. פתרון אחד קיבל השראה ישירה מהטבע, ובשמו: נחיל האינטליגנציה. מדובר בתופעה שתוכלו לצפות בה גם בלהקות ציפורים, להקות דגים או נחילי דבורים, אם הם קרובים למקום מגוריכם. למרות אין ספור של פיתולים, סיבובים וצלילות, להקות אלה נעות כמקשה אחת, כאשר הפרטים בלהקה אינם מתנגשים זה בזה. מנגנון זה עתיד לצמצם יום אחד את מספר התאונות והאבידות בכבישים, וכל זאת מבלי להזכיר את החיסכון בזמן.
תמונה מאת Fir0002 תחת רישיון CC Attribution-Share Alike 3.0
מחקרים רבים נעשו על להקות ציפורים, והתגלה כי בלהקת ציפורים אחת יש שלוש ציפורים אקטיביות, הלוקחות על עצמן את התפקידים הפונקציונאליים הבאים: יישור הלהקה, הפרדה בין היחידים והתלכדות. כל ציפור מנווטת לכיוון הטיסה הממוצע של הלהקה ותוך כך נשארת במרחק בטוח משכנותיה ומנווטת בממוצע כללי על פיהן. זוהי דוגמא למה שמכונה על ידי החוקרים: "התנהגות מתהווה".
בעולם החי, נחשבים החרקים (נמלים, דבורים, צרעות וטרמיטים) כמאסטרים בהתנהגות זו. כאשר הנמלה מחפשת מזון, היא משאירה אחריה שובל של הורמון הנקרא פרומון, אותו הורמון האחראי בין היתר על התקשורת ועל המשיכה המינית. כל נמלה אחרת המחפשת אחר מזון חוזרת במורד שביל ההורמונים החזק ביותר (המטוייל ביותר), מוצאת את האוכל וסוחבת אותו ביעילות ובחריצות בחזרה לקן.
בעולם הטכנולוגי, אנו יכולים לראות מערכת התנהגותית דומה, הנקראת לעיתים "מערכת מרובת סוכנים", בה נעשה שימוש במגוון הרחב של מערכות מידע, העושות שימוש בעקרונות אלו: העברת מידע, ניתוב מנות מידע במערכות טלקומוניקציה, העברת אנרגיה ברשתות הכוח, חיפושים באינטרנט, העדפות הצרכנים ומערכות לניבוי שוק - כולן שופרו על ידי מודלים אלו.
מערכת הכבישים המהירה שלנו היא דוגמא בסיסית למערכת שניתן ליישם עליה את מערכת העקרונות המבוססת ריבוי סוכנים. שינוי בתזמון ובמרווח המכוניות על הכביש מבלי לגעת בכלל במערכות החשמל שלהן יכול להוביל לשיפור בכ – 33% בצריכת האנרגיה של נהגים עירוניים. יותר טוב ממכוניות היברידיות.
חברת וולוו התחייבה לייצר מכונית חסינת פגיעות עד 2020, והמהנדסים שלהם לומדים את הרגלי התעופה של הארבה על מנת להשיג תובנות כיצד עושים זאת. הארבה עף בקבוצות של מיליונים ללא התנגשויות בזכות הרשת העצבית שלהם, ששולחת הודעה חזותית לכנפיהם לצרכי כוונון מיידי.
שיפורים אלה הם חלק ממגמה כלל עולמית של פיתוח מכוניות יעילות וחכמות יותר. האם התנהגות הנחילים תסייע לנו במשימה זו?
למקור הידיעה
יישום עקרונות הנגזרים מהתנהגות נחילים בטבע במערכות מרובות סוכנים דוגמת מערכת הכבישים, מהווה מקור לקידום בטיחות ויעילות בכבישים.
אלברט איינשטיין אמר פעם שארבע שנים לאחר שהדבורים ייעלמו מהעולם, ייעלמו ממנו גם בני האדם. למה חשובה כל כך הדבורה בעולם שלנו? הדבר הראשון שעולה במוחכם הוא בוודאי דבש. הדבש חשוב וטעים אבל זו אינה הסיבה היחידה למה הדבורה כל כך חשובה. מעבר לתפקידן של הדבורים בהאבקה (בהערכה גסה, לביס אחד מכל שלושה הבא לפינו אחראית באופן כלשהו הדבורה), מסתבר שהדבורים יכולות ללמד אותנו גם על תנועה ותחבורה.
תחבורה נמצאת במקום השני בארה"ב ברשימת הוצאות משק הבית, 18 אחוז מתקציב משק הבית מושקע בתחבורה. 13 מיליוני גלונים של שמן נצרכים מדי יום בעלות של בערך 1 ביליון דולר. המון חידושים מפותחים על מנת לתת פתרון לבעיית האנרגיה שהתחבורה צורכת: דלקים אלטרנטיביים, שלדות רכב קלות וחזקות יותר ועוד. פתרון אחד קיבל השראה ישירה מהטבע, ובשמו: נחיל האינטליגנציה. מדובר בתופעה שתוכלו לצפות בה גם בלהקות ציפורים, להקות דגים או נחילי דבורים, אם הם קרובים למקום מגוריכם. למרות אין ספור של פיתולים, סיבובים וצלילות, להקות אלה נעות כמקשה אחת, כאשר הפרטים בלהקה אינם מתנגשים זה בזה. מנגנון זה עתיד לצמצם יום אחד את מספר התאונות והאבידות בכבישים, וכל זאת מבלי להזכיר את החיסכון בזמן.
מחקרים רבים נעשו על להקות ציפורים, והתגלה כי בלהקת ציפורים אחת יש שלוש ציפורים אקטיביות, הלוקחות על עצמן את התפקידים הפונקציונאליים הבאים: יישור הלהקה, הפרדה בין היחידים והתלכדות. כל ציפור מנווטת לכיוון הטיסה הממוצע של הלהקה ותוך כך נשארת במרחק בטוח משכנותיה ומנווטת בממוצע כללי על פיהן. זוהי דוגמא למה שמכונה על ידי החוקרים: "התנהגות מתהווה".
בעולם החי, נחשבים החרקים (נמלים, דבורים, צרעות וטרמיטים) כמאסטרים בהתנהגות זו. כאשר הנמלה מחפשת מזון, היא משאירה אחריה שובל של הורמון הנקרא פרומון, אותו הורמון האחראי בין היתר על התקשורת ועל המשיכה המינית. כל נמלה אחרת המחפשת אחר מזון חוזרת במורד שביל ההורמונים החזק ביותר (המטוייל ביותר), מוצאת את האוכל וסוחבת אותו ביעילות ובחריצות בחזרה לקן.
בעולם הטכנולוגי, אנו יכולים לראות מערכת התנהגותית דומה, הנקראת לעיתים "מערכת מרובת סוכנים", בה נעשה שימוש במגוון הרחב של מערכות מידע, העושות שימוש בעקרונות אלו: העברת מידע, ניתוב מנות מידע במערכות טלקומוניקציה, העברת אנרגיה ברשתות הכוח, חיפושים באינטרנט, העדפות הצרכנים ומערכות לניבוי שוק - כולן שופרו על ידי מודלים אלו.
מערכת הכבישים המהירה שלנו היא דוגמא בסיסית למערכת שניתן ליישם עליה את מערכת העקרונות המבוססת ריבוי סוכנים. שינוי בתזמון ובמרווח המכוניות על הכביש מבלי לגעת בכלל במערכות החשמל שלהן יכול להוביל לשיפור בכ – 33% בצריכת האנרגיה של נהגים עירוניים. יותר טוב ממכוניות היברידיות.
חברת וולוו התחייבה לייצר מכונית חסינת פגיעות עד 2020, והמהנדסים שלהם לומדים את הרגלי התעופה של הארבה על מנת להשיג תובנות כיצד עושים זאת. הארבה עף בקבוצות של מיליונים ללא התנגשויות בזכות הרשת העצבית שלהם, ששולחת הודעה חזותית לכנפיהם לצרכי כוונון מיידי.
שיפורים אלה הם חלק ממגמה כלל עולמית של פיתוח מכוניות יעילות וחכמות יותר. האם התנהגות הנחילים תסייע לנו במשימה זו?
למקור הידיעה
