להתמכרות להימורים מספיק מוח של יונה

מאת: שמעון בוגן

  הניסוי של נוח עם העורב והיונה רומז לנו על האפשרות שקיים הבדל התנהגותי בין בעלי חיים באופן ובעוצמה של לקיחת סיכונים. בתקופה הרבה יותר קרובה לימינו בחרו חוקרי התנהגות להתמקד בתהליכים יותר בסיסיים של תגובה ותוצאה, כמו התנייה אופרנטית ,כפי שעשו איוון פבלוב עם כלבים ופעמונים או פרדריק סקינר עם חולדות ויונים בתוך "תיבות סקינר". כך התגבשה הגישה הביהביוריסטית, שהנחילה לנו מושגים של "חיזוק חיובי","חיזוק שלילי" ו"חיזוק עקיף" בלמידה ובהנעה של בני אדם. המתנגדים מקרב קהילת הפסיכולוגים ומהציבור קראו לגישה "אילוף", "תעלולי שליטה במוח" ו"רובוטיזציה של בני אדם".

חשוב להבין שהתנייה אופרנטית היא אמנם שיטה לשינוי התנהגות מוכוון מטרה, מטרה שנקבעת ע"י המפעיל של השיטה שעושה טפלול (מניפולציה) על הצרכים ועל הפעולות של המטופלים.   

  רק לאחרונה ממש עלה בדעת מספר קבוצות חוקרים לחשוב מחוץ לקופסא (תרתי משמע), ולבחון את ההתנהגויות העצמיות והעצמאיות של בעלי חיים בנסיבות דומות של "תיבות סקינר", כדי לחשוף תגובות הנובעות מרצונם החופשי של הנבדקים ולתת להן ביטוי. במחקרי ההתנהגות המתקדמים נבחנת מחדש מערכת התגמול (reward system) במוח. להבדיל מהביהביוריסטים, שהתייחסו למוח כאל "קופסא שחורה",  נעשית כיום בחינה משולבת של הפיזיולוגיה והביוכימיה במוח לגבי ההתנהגות ולגבי תהליכי קבלת החלטות.

  פרופ' תומס זנטל (Zentall) ושותפיו במחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת קנטאקי חוקרים קוגניציה, דפוסי התנהגות ולמידה של בעלי חיים, ופרסמו קרוב ל 300 מאמרים וספרים פורצי דרך בתחום. אחרי כמעט 15 שנה של מחקרים על יונים הייתה להם תגלית מוזרה, מפתיעה ומטרידה – בהינתן תנאים של אי ודאות ושל מגוון תוצאות אפשריות הפגינו היונים התנהגות מובהקת של מהמרים מכורים.

  במערך המחקר ניתנה ליונים אפשרות ללמוד באמצעות ניסוי וטעייה את תוצאות הניקור על שני מקשים שונים, בצורה של גירויים וזכייה בפרס של טבליות מזון טעים ומושך:

מקש שמאלי – אור אדום,  10 שניות השהייה, 10 טבליות. פעם אחת מתוך 5, סיכוי של 20%.

                      אור ירוק, 0 טבליות. 4 פעמים מתוך 5. סיכוי של 80%.

מקש ימני – אור כחול או ירוק, 3 טבליות כל פעם. סיכוי של 100%.

במאמר המלא ממחישים החוקרים כיצד דאגו לנטרל כל גורם "רעש" והטייה. לדוגמא, ע"י הצלבה של מיקום המקשים. (קישור).

קשה מאד להאמין, אבל ב 35% יותר פעולות ניקור להשגת מזון, היונים העדיפו את המקש שאפשר להן לזכות בכל הקופה (jackpot), והתעלמו מהאופציה הבטוחה והמשעממת. מסתבר שיונים אינן זוכרות מקומות שבהם לא מצאו מזון וזוכרות היטב מקומות שבהן מצאו מזון בשפע.

  עוד יותר מפתיעה התגלית שאותו יחס התקבל בקרב מהמרים כפייתיים כאשר הושיבו אותם מול משחק מחשב עם אותם מאפיינים, במטרה לזכות בנקודות / אסימונים. מסתבר שלבני אדם יש נטייה טבעית להדחיק הפסדים ולהעצים תחושות של רווח וניצחון...

  המחקרים בתחום הם לא פחות ממדהימים, בעיקר לכל מי שמתעניין בהשלכות ובתובנות שנובעות מהם:

קבוצת פרופ' אליוט לודוויג, אוני' וורוויק אנגליה (קישור).
קבוצת פרופ' מרשה ספטצ', אוני' אלברטה קנדה (קישור)

תובנות והשלכות, רשימה חלקית:

·         הימור היא התנהגות הישרדותית מוקדמת מאד באבולוציה, לפני ההיפרדות בין יונקים לעופות. ברבות השנים התרבו העדויות והמחקרים על הנטייה להימורים גם בקרב חולדות ודולפינים. מעל כולם מככבים הקופים כמהמרים מלידה. נמצא שהנטייה להימור טבועה  ב DNA של כל הפרימאטים, כשהיא חבויה ברצפים שמווסתים את רמות הדופאמין בשני אזורים במוח ושזכו לכינוי הכוללני "גן ההימורים". (קישור).

·         ריגוש הוא תגובה לא רצונית לגירוי. הקטסטרופה מתחילה באזור פנימי במוח שנקרא אינסולה – מרכז התגמול, הסיפוק וההנאה, מתפתח שטפון של הנאורוטרנסמיטור דופאמין בקליפת המוח הקדמית, והופך לכדור שלג של התנהגות ספונטנית פרועה, קבלת החלטות לא רציונליות, אימפולסיביות, קושי בדחיית סיפוקים, לקיחת סיכונים מופרזים וכו'.

·         מוח היונה קטן ופשוט, ולכן קל יותר לתמרון ולטפלול. מחקרים על שינויי התנהגות, על החלשה או סילוק הדחף להימורים יהיו קצרים בזמן ובמשאבים, יהיו ממוקדים ויאפשרו בקרה הדוקה ומדויקת. מחקרים כאלה יאפשרו לגבש פרוטוקולים יעילים למתן סיוע, טיפול ושיקום למהמרים כפייתיים ולהתמודדות של נפגעי התמכרויות מכל סוג לאורך כל הדרך לגמילה מלאה.

·         הימורים כהתנהגות אבולוציונית טבעית מתכתבים עם מפעל חייהם של חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי בתחום הכלכלה ההתנהגותית, ועם מחקריהם של פרופ' דן אריאלי, שותפיו ועמיתיו בארץ ובעולם בנושא אי-רציונליות.

 המלצת קריאה – BRAINSTORM, ד"ר דן סיגל, Tarcher 2014. רב מכר על ריגושים, שיבושים, התמודדות ולמידה עד להתבגרות נפשית.

"An Inside-Out Guide to The Emerging Adolescent Mind, Ages 12 to 24"

למידע נוסף

חדשות הפוקר

 

מוקדש באהבה
לבתי אביטל קירשברג, בוגרת לימודי קרימינולוגיה,

שנתנה לי את ההשראה למונח קרימיביולוגיה Crimibiology