מאת: יעל הלפמן כהן ומלני סמסון
עבודה של ראובן מרגולין. תמונה באדיבות האומן.
הטבע היווה תמיד מקור השראה לאומנים וליוצרים. במהלך ההיסטוריה,
התבוננו אומנים בטבע וחקרו אותו כדי לגלות "אמיתות" ביצירות "הבורא".
אמיתות אלה שיקפו בעיניהם את התגלמות ה"יופי האלוהי", אותו שאפו לגלם ביצירות
שלהם. הדוגמא הבולטת ביותר לגילוי ויישום אחת מ"אמיתות" אלו, היא יחס הזהב
(או חתך הזהב : Φ = 1.618), המייצג מידות וגדלים רבים בטבע ונמצא באורגניזמים רבים בטבע (כגון בקונכיות, בספירלות בגלקסיות החלל, בפתיתי
שלג, בגוף האדם, בצמחים רבים, ב- DNA ובעולם הקוונטים). מאז תקופת מצרים העתיקה ועד היום
נעשה שימוש רחב ביחס הזהב ביצירות אומנות ואדריכלות רבות ברחבי העולם (כגון במקדשים
היווניים, בכנסיות גוטיות, בכיפת הסלע(. בקישור המצורף ניתן לראות
יישום של חתך הזהב בפסלים שיוצרו באמצעות הדפסת תלת ממד. קישור
אך הטבע מעניק לאומנים וליוצרים החוקרים אותו ערך גדול הרבה
יותר ממקור השראה בלבד. חקירה של אורגניזמים בטבע מעצימה את יכולת ההתבוננות של החוקר
ומחדדת את היכולות הקוגניטיביות שלו. הטבע אינו מצייר גבולות בין דיסציפלינות ומזמין אותנו להבין איך פועלים עקרונות היסוד במדע ויחסי –הגומלין בין אבני
היסוד ביצירותיו בהרמוניה לממש מטרות וצרכים. ההתבוננות בטבע מגבירה את תשומת הלב לפרטים
הקטנים של האורגניזמים ומעמיקה את ההבנה לגבי יחסי הגומלין בין החלקים השונים. חידוד
התפיסה הקוגנטיבית של החוקר מאפשרת לו לגלות פרטים חדשים שלא היה מודע להם קודם. נקודת
זמן זו של הגילוי, היא נקודת ההתחלה של התהליך היצירתי – בו האומן או יוצר מתחילים
לתהות ולשאול שאלות המקדמות את תהליך היצירה.
האומן והמהנדס המפורסם ביותר שתיעד ויישם את תהליך היצירה
הזה הוא ליאורנדו דה-וינצ'י. גם הטבע וגם ההנדסה עוסקים באומנות היצירה של מוצרים,
של תהליכים ושל מערכות הנותנים מענה לצרכים מוגדרים. ליאונרדו דה-וינצ'י קידם את ההנדסה
ע"י העברה של ידע ותובנות שהסיק מחקר של אורגניזמים בטבע ושל דרכי פעולותיו ליישומים
הנדסיים, כגון מנגנוני תעופה. דה וינצ'י הצליח לפענח את צופן היצירה בטבע ובהנדסה ע"י
הבנת יחסי הגומלין בין אבני היסוד בטבע (שהם זהים גם בהנדסה): צורה, תצורה, גאומטריה,
מבנה, חוזק, חומר ותפקיד – ואת האינטראקציה שלהם ביחס לחלל ולזמן באמצעות חוקי הטבע.
בדומה לליאורנדו דה-וינצ'י, גם
האומן ראובן מרגולין מתבונן בתופעות ובאורגניזמים בטבע, התבוננות המעצימה את המודעות
שלו לפרטים הקטנים, ומהווה זרז לתהליך התכנון היצירתי שלו.
היבט מעניין וחדשני של שילוב
אומנות, הנדסה וחיקוי הטבע בא לידי ביטוי בעבודתו של ראובן מרגולין, איש חזון ויוצר
של פסלי גלים קינטיים מחומרים שונים (עץ, קרטון וחפצים אחרים), המתחקים אחר מנגנוני
תנועה בטבע. מרגולין מתמקד בתופעות זרימה ותנועה בטבע כמו טיפות מים בודדות או מערבולת
עוצמתית, ויוצר פסלים אלגנטיים ומהפנטים.
ראובן מרגולין לא מנסה להעתיק
את הטבע אלא להתייחס אליו ולשקף את האיכויות שלו: העדינות והקסם של טיפת מים
המכה במים או הגלים הנוצרים עם נחיתת השקנאי במים, והעוצמה של מערבולות בטבע. כך למשל, התבונן מרגולין
במערבולות הנוצרות עם חתירה במים וייצר פסל גל מלאכותי עדין וצף למראה. התבוננות בתנועת
זחלים היוותה השראה למבנה קינטי המחקה תנועה זו.
תכנון וייצור פסלי גלים קינטיים אלה דורשים ידע, יכולות
הנדסיות, מכאניות ומתמטיות. על מנת לייצר פסלים זורמים משלב מרגולין הרבה יחידות בדידות;
ככל שיש יותר יחידות בדידות הפסל יותר זורם.
מרגולין מדווח שהשלב המרגש בעבודתו הוא רגע לפני שהגל שתכנן
ויצר מופעל לראשונה. מרגולין תמיד סקרן לדעת אם הגל שיצר יהיה מעניין, זורם, ויפה,...כמו
בטבע.
לצפייה בסרטון המתעד את עבודתו של מרגולין, לחץ על הקישור
צפייה נעימה
