ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

אלטרואיזם – גנטיקה וכימיה של זולתנות

מאת: שמעון בוגן
שיטת הביומימיקרי נחשבת כיום, בהקשרה הרחב ביותר, לרבת עוצמה בקרב חוקרים ומפתחים בקהילות מדעיות מגוונות, בבואם ליישם גישות של קיימות (Sustainability), חוסן (Resilience) ושגשוג (Thrivability).  אלו הן מתודולוגיות חדשניות, סדורות וממוסדות, שבאות לחזק ולקדם את הגשמת האידיאל האנושי האוניברסלי של "תיקון עולם".
מאז פרסום ספרם של אמוץ ואבישג זהבי "טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה" (החברה להגנת הטבע, 1996) חברו קבוצות חוקרים מתחומים שונים כמו ביולוגיה התנהגותית, גנטיקה של המוח, פיזיולוגיה של המוח, פסיכולוגיה התנהגותית, כלכלה התנהגותית, פסיכיאטריה, ביוקרימינולוגיה ואחרים כדי לאמת ולבסס את מקומה של הזולתנות (אלטרואיזם) באבולוציה של בעלי החיים.
מדענים בעלי שם מכל קשת התחומים שלעיל הוכיחו במחקריהם שאינסטינקט החִברות (socialization), תחושות האמפתיה, דחף הנתינה לאחר ואפילו האקט הקיצוני של הקרבה, כולם טבועים עמוק, תרתי משמע, בקוד הגנטי ובפיזיולוגיה של המוח. מדובר בבעלי חיים בכל מדרג המינים, שמפגינים דחף אלטרואיסטי אוטומטי ולא מודע, כפי שהסביר לאחרונה פרופ' מיכאל פלת (Michael Platt) מאוניברסיטת דיוק.
התנהגות שאנו מכנים "אלטרואיסטית" מתבטאת ומומחשת באותות פיסיקליים ברי מדידה באמצעים טכנולוגיים כמו fMRI ואלקטרודות של נוירון בודד (electrodes for single neuron activity). במחקרים נמצא שהזולתנות טבועה עמוק באזורי המוח הפנימיים והקדומים ביותר, בגרעיני הבסיס שנקראים האינסולה וגרעין האקומבנס. אצל כל בעלי החיים הגרעינים האלה יוצרים ביחד את "מרכז העונג" של המוח, ע"י פעולת הורמון האוקסיטוצין וע"י ייצור והפעלה של הנוירוטרנסמיטור דופאמין. אצל יצורים עיליים במדרג האבולוציוני איתות הדופאמין מגיע לקליפת המוח הקדם-מצחית, שבה הוא מתורגם לרגשות ומעובד בתהליך קבלת החלטות.
כל החוקרים מכלילים את האמור לעיל בחטיבה תודעתית אחת שנקראת "מערכת הגמול" Reward System. מערכת כזו ניתן לזהות ולאפיין אצל כל בעלי החיים שמפגינים רמה כלשהי של רגש ושל קבלת החלטות.  כמו-כן, נמצא שאלטרואיזם מנוהל ע"י אותה תשלובת במוח שמייצרת התמכרויות והישגיות.        
מהמחקרים עולה כי התנהגות אלטרואיסטית היא אינסטינקט ודחף טבעי, חלק מהאבולוציה הביולוגית של מערכת העצבים אצל כל בעלי החיים. היא קשורה ישירות לקיימות, לחוסן ולשגשוג.
אצל בעלי חיים מקבלי החלטות, ניתן לדכא את ההתנהגות האלטרואיסטית ע"י שיבוש כימי של "מרכז העונג" או ע"י התערבות תודעתית והסטה של "מערכת הגמול". התנהגות אלטרואיסטית תודעתית מזינה ומעצימה את עצמה ע"י התנסות חוזרת וע"י חיזוקים עצמיים, עם אמירות כמו "אני מרגיש טוב עם עצמי".
לקריאה נוספת:
מוקדש באהבה לבתי תום בוגן, שהשרות לזולת והתרומה לכלל הם תמצית ותכלית חייה.