מאת: יעל הלפמן כהן
העקרונות התכנוניים על פיהן בנויות אקוסיסטמות מקנות להן עמידות לתנאים גיאולוגיים ואקלימיים קיצוניים. עקרונות אלו נלמדים ומיושמים בתכנון עיר העתיד.
ערים בעבר נבנו מתוך הנחת יסוד שסביבתנו יציבה. בפועל, אנו חשופים לשינויים סביבתיים רבים הנובעים בין היתר מתנודות הלוחות הטקטוניים ומשינויים אקלימיים .שינויים אלו הובילו לא אחת לאסונות טבע שונים לרבות רעידות אדמה, שריפות ושיטפונות שהותירו הרס וחורבן בערים רבות. אסונות אלו יכולים גם להפוך להזדמנות. אם נתבונן בטבע נלמד כיצד הטבע מהנדס אורגניזמים ואקוסיסטמות בהתאמה לסביבה כאשר תרחישי אסון פוטנציאלים נלקחים בחשבון בתכנון האקוסיסטמה.
הטבע בונה תשתיות גמישות ומקושרות המתוכננות להגיב לשינויים משמעותיים בסביבה בתדירות גבוהה. מערכות אקולוגיות מצטיינות במגוון ושונות המאפשרים התאמת פתרונות למצבים משתנים. לדוגמא, אקוסיסטמות הממוקמות בדלתות ובאזורים רטובים מתוכננות להתמודד עם אירועים שנתיים של שיטפונות. יערות הממוקמים באזורים עתירי רוחות, מורכבים בעיקר מעצים נשירים אשר פחות נוטים להיפגע מהסופות העונתיות.
מנגד, האנושות התמחתה בפתרונות מבניים יציבים המאופיינים במסה של תשתיות סטטיות ולא מחוברות הפועלות באופן עצמאי וללא תיאום אחת עם השנייה ועם הסביבה. בנוסף, אותם מבנים נבנים בסביבות אקלימיות שונות, ללא התאמת המבנה לסביבה.
על פי רעיון העיר הביונית, העיר תתפקד כאקוסיסטמה מחוברת ואינטליגנטית בה כל פרט מעורב בקשר סימביוטי מתמשך עם אחרים, מרמת המולקולה ועד רמת המטרופולין. הקשר של העיר עם סביבתה הוא המפתח ליכולת לחזות ולהתכונן לשינויים סביבתיים.
עיר זו תגיב לשינויים עונתיים על ידי התאמת מאפייניה לרבות צבע, מרקם ותפקוד לעונות. בעוד ערי העבר וההווה מנסות להימנע משיטפונות, העיר הביונית תצפה לקלוט שיטפונות, לא רק על ידי תכנון מבנה עמיד לשיטפון אלא גם על ידי ניצול הזדמנויות הכרוכות בשיטפון. פתרון אפשרי לכך הוא שילוב של ביצות כבול המאופיינות ביכולת קליטת שיטפונות, הודות לצמחים כמו אזובים וטחבים המסוגלים לספוג מים עד פי 20 ממשקלם היבש. העיר הביונית תנצל את מי השיטפונות להפעלת תחנות כוח הידרואלקטריות ולאגירת מים באמצעות טכנולוגיות לאיסוף מים.
גבולות העיר הביונית רחבים וכוללים התייחסות גם לסביבותיה הרחוקות, על מנת לשמר את היכולת של העיר להגיב גם להשפעות סביבתיות הנובעות מאזורים מרוחקים.
בשנים הקרובות צפויים אנשים רבים לעבור להתגורר בערים ובמקומות שונים בעולם מתחילים לתכנן ערים חדשות. כפי שראינו, ידע הנלמד מאקוסיסטמות טבעיות יכול לסייע בתכנון ערים עמידות ומקיימות יותר.
מקור
העקרונות התכנוניים על פיהן בנויות אקוסיסטמות מקנות להן עמידות לתנאים גיאולוגיים ואקלימיים קיצוניים. עקרונות אלו נלמדים ומיושמים בתכנון עיר העתיד.
ערים בעבר נבנו מתוך הנחת יסוד שסביבתנו יציבה. בפועל, אנו חשופים לשינויים סביבתיים רבים הנובעים בין היתר מתנודות הלוחות הטקטוניים ומשינויים אקלימיים .שינויים אלו הובילו לא אחת לאסונות טבע שונים לרבות רעידות אדמה, שריפות ושיטפונות שהותירו הרס וחורבן בערים רבות. אסונות אלו יכולים גם להפוך להזדמנות. אם נתבונן בטבע נלמד כיצד הטבע מהנדס אורגניזמים ואקוסיסטמות בהתאמה לסביבה כאשר תרחישי אסון פוטנציאלים נלקחים בחשבון בתכנון האקוסיסטמה.
הטבע בונה תשתיות גמישות ומקושרות המתוכננות להגיב לשינויים משמעותיים בסביבה בתדירות גבוהה. מערכות אקולוגיות מצטיינות במגוון ושונות המאפשרים התאמת פתרונות למצבים משתנים. לדוגמא, אקוסיסטמות הממוקמות בדלתות ובאזורים רטובים מתוכננות להתמודד עם אירועים שנתיים של שיטפונות. יערות הממוקמים באזורים עתירי רוחות, מורכבים בעיקר מעצים נשירים אשר פחות נוטים להיפגע מהסופות העונתיות.
מנגד, האנושות התמחתה בפתרונות מבניים יציבים המאופיינים במסה של תשתיות סטטיות ולא מחוברות הפועלות באופן עצמאי וללא תיאום אחת עם השנייה ועם הסביבה. בנוסף, אותם מבנים נבנים בסביבות אקלימיות שונות, ללא התאמת המבנה לסביבה.
על פי רעיון העיר הביונית, העיר תתפקד כאקוסיסטמה מחוברת ואינטליגנטית בה כל פרט מעורב בקשר סימביוטי מתמשך עם אחרים, מרמת המולקולה ועד רמת המטרופולין. הקשר של העיר עם סביבתה הוא המפתח ליכולת לחזות ולהתכונן לשינויים סביבתיים.
עיר זו תגיב לשינויים עונתיים על ידי התאמת מאפייניה לרבות צבע, מרקם ותפקוד לעונות. בעוד ערי העבר וההווה מנסות להימנע משיטפונות, העיר הביונית תצפה לקלוט שיטפונות, לא רק על ידי תכנון מבנה עמיד לשיטפון אלא גם על ידי ניצול הזדמנויות הכרוכות בשיטפון. פתרון אפשרי לכך הוא שילוב של ביצות כבול המאופיינות ביכולת קליטת שיטפונות, הודות לצמחים כמו אזובים וטחבים המסוגלים לספוג מים עד פי 20 ממשקלם היבש. העיר הביונית תנצל את מי השיטפונות להפעלת תחנות כוח הידרואלקטריות ולאגירת מים באמצעות טכנולוגיות לאיסוף מים.
גבולות העיר הביונית רחבים וכוללים התייחסות גם לסביבותיה הרחוקות, על מנת לשמר את היכולת של העיר להגיב גם להשפעות סביבתיות הנובעות מאזורים מרוחקים.
בשנים הקרובות צפויים אנשים רבים לעבור להתגורר בערים ובמקומות שונים בעולם מתחילים לתכנן ערים חדשות. כפי שראינו, ידע הנלמד מאקוסיסטמות טבעיות יכול לסייע בתכנון ערים עמידות ומקיימות יותר.
מקור
