מאת: יעל הלפמן כהן
צוות מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא שהרצועות החומות והצהובות בגופה של הצרעה האוריינטלית מתפקדות למעשה כתאים סולאריים. לאחרונה נערך מחקר לבדיקת ההיתכנות של חיקוי מבנה זה לפיתוח פתרונות חלופיים לאנרגיות מתחדשות.
ידוע כי בתהליך הפוטוסינתזה צמחים מפיקים אנרגיה ותרכובות אורגניות מאור השמש. לאחרונה, צוות מחקר מאוניברסיטת תל אביב הדגים תופעה דומה בעולם החי.
צוות מחקר מהפקולטה לפיסיקה ולרפואה חקר את הצרעה האוריינטלית וגילה שהרצועות הצהובות והחומות בגופה ממירות את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית. פרו'פ דויד ברגמן מצוות המחקר מציין כי נראה שהצרעה גילתה דברים שעדיין לא ידועים לאדם.
כבר בעבר הבחינו אנטמולוגים שצרעה אוריינטלית , בניגוד לצרעות אחרות או לדבורים, פעילות בשעות אחר הצהריים ולא בבוקר. כמו כן, האנטמולוגים הבחינו שהצרעה חופרת יותר באינטנסיביות כאשר עוצמת השמש גוברת.
במעבדת המחקר באוניברסיטת תל אביב בדקו כיצד תנאי מזג אוויר שונים כמו טמפ', לחות וקרינה סולארית משפיעים על רמת פעילות הצרעה ומצאו שקרינת השמש לבדה מכתיבה את רמת הפעילות.
במהלך המחקר, נמצא שהרצועות החומות והצהובות בבטן הצרעה מאפשרות אפקט פוטו-וולטאי.
הצוות גילה שהמעטפת החומה של הצרעה בנויה מחריצים המפצלים את האור למספר אלומות. הרצועה הצהובה בבטן עשויה מחורים זעירים שקועים המכילים פיגמנט הנקרא Xanthopterin. ביחד, החריצים המפצלים את האור, החרירים השקועים והפיגנט Xanthopterin, הופכים את האור לאנרגיה חשמלית. המעטפת לוכדת את האור והפיגמנט מבצע את ההמרה.
על מנת לבדוק אם ניתן להעתיק את מנגנון איסוף אנרגית השמש של הצרעה, הצוות חיקה את מבנה גוף הצרעה, אך התוצאות עדיין רחוקות מהיעילות שנמדדה במבנה הביולוגי. מחקר עתידי יעדן את המודל בניסיון לראות האם תהליך ביומימטי זה יכול לספק כמה רמזים וכיוונים לפתרונות חדשניים להפקת אנרגיה.
נראה שהצרעה שופעת מנגנונים מעניינים ובנוסף לתאים הסולאריים נתגלה בגופה גם מנגנון ויסות טמפ' המאפשר לצרעה לשאוב חום מגופה ולשמור על טמפ' גוף קרה בעודה תרה אחר מזון בשמש. לא די בכך, מסתבר שהצרעה גם משתמשת באותות קוליים חדים המסייעים לה לנוע בחשיכה.
לקריאה נוספת
צוות מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא שהרצועות החומות והצהובות בגופה של הצרעה האוריינטלית מתפקדות למעשה כתאים סולאריים. לאחרונה נערך מחקר לבדיקת ההיתכנות של חיקוי מבנה זה לפיתוח פתרונות חלופיים לאנרגיות מתחדשות.
ידוע כי בתהליך הפוטוסינתזה צמחים מפיקים אנרגיה ותרכובות אורגניות מאור השמש. לאחרונה, צוות מחקר מאוניברסיטת תל אביב הדגים תופעה דומה בעולם החי.
צוות מחקר מהפקולטה לפיסיקה ולרפואה חקר את הצרעה האוריינטלית וגילה שהרצועות הצהובות והחומות בגופה ממירות את אנרגית השמש לאנרגיה חשמלית. פרו'פ דויד ברגמן מצוות המחקר מציין כי נראה שהצרעה גילתה דברים שעדיין לא ידועים לאדם.
כבר בעבר הבחינו אנטמולוגים שצרעה אוריינטלית , בניגוד לצרעות אחרות או לדבורים, פעילות בשעות אחר הצהריים ולא בבוקר. כמו כן, האנטמולוגים הבחינו שהצרעה חופרת יותר באינטנסיביות כאשר עוצמת השמש גוברת.
במעבדת המחקר באוניברסיטת תל אביב בדקו כיצד תנאי מזג אוויר שונים כמו טמפ', לחות וקרינה סולארית משפיעים על רמת פעילות הצרעה ומצאו שקרינת השמש לבדה מכתיבה את רמת הפעילות.
במהלך המחקר, נמצא שהרצועות החומות והצהובות בבטן הצרעה מאפשרות אפקט פוטו-וולטאי.
הצוות גילה שהמעטפת החומה של הצרעה בנויה מחריצים המפצלים את האור למספר אלומות. הרצועה הצהובה בבטן עשויה מחורים זעירים שקועים המכילים פיגמנט הנקרא Xanthopterin. ביחד, החריצים המפצלים את האור, החרירים השקועים והפיגנט Xanthopterin, הופכים את האור לאנרגיה חשמלית. המעטפת לוכדת את האור והפיגמנט מבצע את ההמרה.
על מנת לבדוק אם ניתן להעתיק את מנגנון איסוף אנרגית השמש של הצרעה, הצוות חיקה את מבנה גוף הצרעה, אך התוצאות עדיין רחוקות מהיעילות שנמדדה במבנה הביולוגי. מחקר עתידי יעדן את המודל בניסיון לראות האם תהליך ביומימטי זה יכול לספק כמה רמזים וכיוונים לפתרונות חדשניים להפקת אנרגיה.
נראה שהצרעה שופעת מנגנונים מעניינים ובנוסף לתאים הסולאריים נתגלה בגופה גם מנגנון ויסות טמפ' המאפשר לצרעה לשאוב חום מגופה ולשמור על טמפ' גוף קרה בעודה תרה אחר מזון בשמש. לא די בכך, מסתבר שהצרעה גם משתמשת באותות קוליים חדים המסייעים לה לנוע בחשיכה.
לקריאה נוספת
