מאת: יעל הלפמן כהן
מקור הידיעה
במחלקה לפיסיקה שבאוניברסיטת אריאל, חוקר פרופ'
אדוארד בורמשנקו משטחים דוחי מים בטבע, ומפתח חיקויים ביומימטיים שלהם.
בורמשנקו, פרופ' לפיסיקה מאוניברסיטת
אריאל, חוקר את התכונות הפיסיות של פני השטח למעלה מ- 20 שנה. מחקריו המוקדמים
עסקו בעלה הלוטוס, עליו כבר כתבנו בעבר בידיעון זה. לפני שנים, כשבתו שיחקה בגשם, היא הסבה את תשומת
ליבו לציפור יבשה, נראה היה שנוצותיה בלתי חדירות למים.
זה היה
רגע האאוריקה, ה- BIO_WOW, שפתח בפניו נתיב מחקרי חדש. מאז חוקר בורמשנקו
כנפי ציפורים, ומפתח דרכים לחקות את יכולת דחיית המים (סופרהידרופוביות) שלהם. משטח
כנף היונה (כמו כנפי ציפורים אחרות) הוא מעיל גשם מושלם, מרחיק מים ומונע מלכלוך
להידבק לגוף. באמצעות טכניקות מפיסיקה ומננוטכנולוגיה הצליח בורמשנקו לחקות את
המשטח ולייצור פולימר סופרהידרופובי.
"הכול נובע מהקשיחות של הנוצות. משטח
הנוצות מכוסה בחריצים זעירים ברמת הננו, ברוחב של בין 100 ננומטר ל- 10 מיקרון".
החריצים הייחודיים לוכדים שכבת אוויר מסביב
לנוצה, ומונעים מנוזלים להתחבר למשטח הכנף. מבנה זה עומד בסתירה לדעה הרווחת
שנוצות ציפורים מכוסות שמן, פתרון המצוי אצל בעלי כנף שחיים על המים (כמו הברווזים
למיניהם).
יישומים למשטחים דוחי מים ולכלוך אפשריים
בתחומים רבים, בחומרים אורגניים ואנאורגניים כמו מתכות. בין היישומים האפשריים טקסטיל ואוהלים דוחי מים, אניות בעלות פני שטח דוחה לכלוך, המפחית את
הצורך בניקוי (אניות ומכליות מנוקים אחת לשנה בדרך כלל, בתהליך שאינו ידידותי
לסביבה הצורך זמן, ומשאבים). יישומים נוספים אפשריים גם בתחום הרפואי, משום שמשטחים
סופר הידרופוביים דוחים גם נוזלים אחרים, כמו שתן ודם, בנוסף למים.
לנוח כנראה הייתה סיבה טובה לשלוח דווקא את היונה
מחוץ לתיבה לחפש יבשה, ולנו, המהנדסים והמתכננים, יש כנראה הרבה סיבות טובות ללמוד
מפתרונות תכנוניים של הטבע.מקור הידיעה
