פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

מאת אור עמר

נמלים, כמו בני אדם, מתמודדות עם חולי. על מנת להתמודד עם בקטריה הגורמת למחלות, חלק מהנמלים יוצרות אנטיביוטיקה. מחקר חדש שנערך על ידי קבוצת חוקרים מהמרכז הביומימיקרי של אוניברסיטת אריזונה זיהה שימוש בגורמים אנטימיקרוביאליים אצל חלק ממיני הנמלים. ב-40% ממיני הנמלים שנבדקו לא נראה שנוצרה אנטיביוטיקה.

לצורך המחקר, החוקרים בחנו את הסגולות האנטימיקרוביות המקושרות לעשרים מיני נמלים. הם עשו זאת על ידי שימוש במסיס המוריד את כל החומרים הנמצאים על משטח גופה של כל נמלה. לאחר מכן הועברו חומרים אלו לתמיסה בקטריאלית והושוו לתמיסה בקטריאלית בקבוצת בקרה.

במקרים שבהם הבקטריה בקבוצת הניסוי שהכילה חומרים מהנמלים גדלה בצורה איטית יותר או פחותה מקבוצת הבקרה, משמעות הדבר הייתה ששופעל גורם אנטימיקרובי. לדוגמה, בניסוי שהכיל תרכובת מנמלת הגנב, לא נצפה כלל גידול בקטריאלי.

                                                                      נמלת הגנב,  CC 4.0

 

למעשה, החוקרים גילו גורמים אנטימיקרוביאליים אצל שנים עשר מתוך עשרים סוגי הנמלים שנבדקו, ואילו אצל שמונה הסוגים האחרים לא התגלה כל שימוש באנטיביוטיקה, או לכל הפחות, האנטימיקרובים בשלד החיצוני שלהם לא היו יעילים אל מול הבקטריה שבניסוי. אחת התוצאות הבולטות של המחקר הייתה הגילוי שלנמלת הגנב (The Thief Ant) יש את האפקט האנטיביוטי החזק ביותר מבין כל המינים שנבחנו. עד למחקר, אף אחד לא הראה כי נמלת הגנב משתמשת באנטי מיקרובים.

ההנחה הרווחת עד הניסוי הייתה שלרוב מיני הנמלים, או אפילו לכולם, יש גורמים אנטימיקרוביאליים. אך המחקר, כאמור, הראה אחרת.

למחקר ייתכנו השלכות יישומיות בחיפוש אחר סוגי אנטיביוטיקה חדשים, שיוכלו לשמש בני אדם.

"מהממצאים הללו עולה כי נמלים יכולות להוות מקור לאנטיביוטיקות חדשות, שיילחמו במחלות הפוגעות בבני האדם", אומר קלינט פניק (Clint Penick), חוקר במרכז הביומימיקרי באוניברסיטה של מדינת אריזונה.

עובדה זו מדגישה את החשיבות שבזיקוק המינים לאלו שבאמת יכולים לנסות ולהבטיח תוצאות במחקר ביו-רפואי. לדוגמה, נמלת הגנב קרובה לנמלת האש הגדולה, הידועה בתכונות האנטימיקרוביות של הארס שלה, אך בניסוי עלה שדווקא הגורמים האנטימיקרוביאליים של נמלת הגנב היו יעילים יותר מול הבקטריה.

למרות כל האמור, החוקרים מציינים שהמחקר מוגבל, בין היתר, מכיוון שהמדענים השתמשו לצורך הניסויים רק בגורם בקטריאלי אחד, ולכן אין אפשרות לדעת איך כל אחד מהמינים יגיב כלפי סוג אחר של בקטריה.

בהמשך, החוקרים מעוניינים לחקור את ההתמודדות של מיני נמלים מול סוגים שונים של בקטריה וכמו כן לבחון אסטרטגיות נוספות שייתכן ונמלים משתמשות בהן על מנת להגן על עצמן מפני פתוגנים בקטריאליים.

מקור הידיעה