ביומימיקרי

משמעות המונח ביומימיקרי היא חיקוי החיים (Biomimicry: Bio=life; mimesis=imitate). ביומימיקרי היא דיסיפלינה רב-תחומית המקדמת חיקוי ולמידה מהטבע לפתרון בעיות בדרכים מקיימות.

עדשות נוזליות בהשראת האופטיקה של העין

מאת: עודד שמיר

עדשות נוזליות, בהשראת עיני בעלי חיים, נמצאות בחזית הטכנולוגיה בתחום האופטיקה.

מה נראה כמו תכנון אופטי נכון יותר, תמונה א' או ב'?


                            תמונה א מאת Neon Tommy's תחת רישיון cc 3.0

כנראה שתמונה ב', לפחות מהסיבה הפשוטה שהיא כוללת קצת פחות עדשות.
העין האנושית כוללת עדשה קשיחה חיצונית (קרנית) בעלת השפעה קבועה על האובייקט הנראה, ועדשה נוזלית פנימית שיש לה יכולת לשנות את קימורה. פעולה זו מתרחשת בהתאם לנקודה אליה אנו מתבוננים, באמצעות שריר טבעתי המותח את העדשה ומרפה אותה. פעולה זו נקראת אקומודציה, מעין שילוב של זום ופוקוס בפעולה אחת.
למעשה, כמעט כל חיה זקוקה למנגנון אקומודציה כדי לעבור במהירות ממבט קרוב לרחוק או להפך, ולשם כך רובן משתמשות במנגנון הכולל עדשה נוזלית בקונפיגורציות שונות.

מזה עשרות שנים מפורסמים מאמרים ונרשמים פטנטים בתחום צר באופטיקה, המכונה "עדשות נוזליות", בהשראת העדשה האקומודטיבית שבעין האנושית, אולם מעטים המוצרים שיצאו לשוק.
נאס"א לדוגמא, פיתחה משקפיים לאסטרונאוטים המאפשרים אקומודציה ידנית באמצעות עדשה נוזלית, למקרה שחל שיבוש בראייה של האסטרונאוט בחלל או שהוא נמצא בזווית עבודה קשה.

חברות אופטיקה קלאסיות, המייצרות כוונות טלסקופיות, משקפות, מצלמות וכו' משתעשעות שנים ברעיון, הן מודעות ליתרונות העצומים של עדשות נוזליות, שיוכלו, כמו בטבע,  לעבור במהירות ממצב ראיה אחד לאחר, שיהיו עמידות לרעידות ושברים, בעלות שחיקה נמוכה, חסכוניות מאוד באנרגיה, יכילו מעט חלקים נעים ויהיו זולות מאוד לייצור.

בין השימושים העיקריים של עדשות נוזליות כיום ניתן למצוא גלאי ברקוד ומכשור ביומטרי אשר דורשים פוקוס במהירות גבוהה.
חברת NuLens הישראלית פיתחה עדשה נוזלית להשתלה תוך עינית, המחליפה את העדשה הטבעית אצל אנשים שלקו בקטרקט, כלומר העדשה שלהם הפכה עם השנים לעכורה וצמיגותה נפגעה. החברה קיבלה השראה מעיניהן של ציפורי מים* אשר צריכות לראות במים היטב כמו באוויר, וברגע שהן צוללות אל תוך המים העדשה שלהן נלחצת כנגד הקשתית ומייצרת עדשה קטנה יותר, בעלת רדיוס קטן בהרבה המתאים לסביבה המימית.
העדשה המושתלת נלחצת כנגד טבעת פלסטיק המעוגנת לגלגל העין, ובכך נוצרת עדשה המופעלת כמו העדשה המקורית ע"י השריר הטבעתי שדוחף אותה קדימה.

* כדוגמת ה- Hooded Merganser הנראה בתמונה הבאה יחד עם חתך העין שלו באויר ובמים:


                     Hooded Merganser  מאת Makcolm תחת רישיון cc 2.0
                    

 
                          תמונת עדשה באדיבות חברת NuLens
                         תמונת חתך עיניים מתוך Journal of Ophthalmology
                                   
עולם האופטיקה התפתח לאורך עשרות שנים בכיוון של ריבוי עדשות, מכניקה מדויקת, עדשות משונות וציפויים מיוחדים. כשנכנסה המהפכה הדיגיטלית ביצע השוק קפיצת מדרגה באמצעות עיבוד תמונה, סנסורים מתוחכמים, מחשוב מהיר ואלגוריתמים מורכבים, אבל גם כוח המחשוב החזק ביותר תמיד ידרוש אופטיקה בסיסית.
נראה ששוק הסלולר מעמיד סף גבוה של דרישות טכנולוגיות בפני מגמת מיזעור המצלמה הכלולה במכשירי הטלפון הניידים, עובדה שתסייע לעדשות הנוזליות לפרוץ לתודעה – ולשוק.

חברת Varioptic פיתחה עדשה נוזלית המשנה את זווית הקימור שלה באמצעות שינוי מתח חשמלי במקום על ידי תזוזה מכנית, ובכך העלתה את דיוק המערכות והוסיפה ממד של יציבות (Stabilization) לתמונה. עדשותיה נמצאות בטלפונים החכמים של רבים מאתנו. ראו סרטון מצורף בקישור המדגים את מנגנון העדשה.

לאורך השנים הצעידה האקדמיה את תחום העדשות הנוזליות קדימה.
דוגמא אחת יכולה להמחיש לאילו כוונים עשוי התחום הזה להתפתח בעתיד. בדוגמא זו נחזור להתחלה, לטבע ולביומימקרי, ונראה כיצד הצליחו באוניברסיטת אוהיו לשלב בין יתרונותיה של העין האנושית, המאפשרת ראיית עומק ופוקוס מהיר, ועיניהם של חרקים, שאינם יכולים לשנות את ראיית העומק אולם יש להם זווית ראייה רחבה ביותר, בזכות עדשות קטנות ורבות על גבי העין. בפרויקט זה שולבו עדשות קטנות רבות על גבי עדשה נוזלית אחת ובכך התקבלה זווית ראיה רחבה במיוחד, יחד עם מנגנון שינוי פוקוס מהיר.

                                         
                             תמונה מאת Sam Droege תחת רישיון cc 2.0

 
תחום העדשות הנוזליות הוא אחד התחומים המובילים של פיתוחים טכנולוגיים, המאפשרים לעולם האופטיקה להתפתח בקצב מהיר, היום בסלולר ומחר ברכבים אוטונומיים ומיחשוב לביש.
 
 
                  

דוד ינאי: אדריכלות וגנטיקה

תערוכה בגלריה לאדריכלות במוזיאון תל אביב
נעילת התערוכה: יום שבת 21 פברואר 2015

מאת: אדר' אילנה קוזניץ

דוד ינאי (1935-2006) היה אדריכל פורץ דרך, שנוי במחלוקת ובולט בנוף הישראלי. יכולותיו האנליטיות והעיצוביות וכשרונו הביאו אותו להישגים מרשימים, ביניהם בניית שני הפרויקטים המשמעותיים ביותר שלו, שניהם בחיפה: בית הלוחם והמכון לחקר הימים והאגמים. במהלך בניית בית הלוחם חשף ינאי מחדלים בהתנהלות הקבלן ועורר סביב הנושא מהומה גדולה, לרבות תלונה במשטרה על הונאה. הוא אמנם זכה במשפטים שהיה מעורב בהם, אך פרשיה זו סתמה למעשה את הגולל על עבודתו כאדריכל בונה. מאז המשיך את העשייה המקצועית באפיקים אחרים - מחקר אדריכלי, השתתפות בתחרויות אדריכליות לתכנון פרוייקטים (שבהן זכה במקומות גבוהים אך לא במקום הראשון שמשמעותו בניית הפרוייקט), וכן בהוראה בטכניון, שדרכה השפיע על דורות של סטודנטים (ואני ביניהם). במסגרת המחקר האדריכלי בנה בין השאר את 'קטלוג הצורות' (ובאנגלית  Catalog - Genetic Form Generators  או ה-'מצגת' כפי שהוא מכונה בתערוכה) שהוא למעשה פרוייקט שאפתני לקיטלוג תבניות ארגון מרחביות, שבתוכו סיווג את עבודותיו שלו לפי תבניות שלדיות כדוגמת טבעת מביוס, שטיח, ספירלה וכדומה. הוא היה בין הראשונים להבין את העוצמה הטמונה במחשב, והיה שותף לפיתוח תכנת ARC+ שתוצריה היו דגמי מחשב תלת ממדיים וסרטונים. למרות שרק חלק מהבניינים שתכנן נבנו בפועל, הותיר אחריו ינאי ארכיון גדול של דגמים פיזיים שעיטרו את משרדו בחיפה, וכן דגמי מחשב, סרטונים ופרזנטציות.
בהפשטה רבה ניתן לתאר את מורשתו של ינאי כניסיון לנסח כללים אוניברסאליים לתכן אדריכלי שאינו תלוי זמן, מקום או הקשר. הוא ראה בעבודת האדריכל סוג של עבודת בריאה, ולכן נעזר, לצורך המחשת רעיונותיו, במושגים מופשטים השאובים מעולם הטבע.



גנטיקה ואבולוציה

לינאי הייתה דרך ייחודית לגשת לסוגיות תכנוניות, אותה גם דאג להנחיל לתלמידיו. לגביו זיהוי ואבחון המשפיעים היסודיים, התכונות ה-'גנטיות' של מושא התכנון, מהווים חלק ניכר מהפתרון התכנוני, מכאן ניתן לקבל מאפיין צורני ראשוני. בשלב הבא נכנסים משפיעים נוספים, משפיעי משנה - אז נוצרת המוטציה הגנרית - עדיין נזהה את המאפיינים הצורניים הבסיסיים, אך בדפורמציה מסוימת. אם התוצר שהתקבל אינו מתפקד כראוי יש לחזור על התהליך ולחפש, תוך שאיפה לתוצר משוכלל, שייתן מענה למכלול ה-'משפיעים'. תהליך דינמי זה יכול לחזור על עצמו שוב ושוב (לעתים כאשר חלק מהפרמטרים משתנים), ולייצר סוג של ברירה טבעית מלאכותית, בניגוד לזו בטבע הנמשכת דורות, מואצת ע"י האמצעים שברשותנו.

יעילות

בעיני ינאי, רכיב מבני שהיה לו רק שימוש אחד הוא רכיב 'מבוזבז'. בדומה למערכת טבעית שבה גזע העץ הוא גם הקונסטרוקציה וגם מוביל את המים לשאר החלקים, ינאי חיפש סינרגיה ברכיבי מבנה התורמים לטיב המבנה ביותר מאספקט אחד, ויוצרים מבנה מדויק, חסכני, ברור ויעיל. אפשר לראות זאת, למשל, בהשתלבות החלונות באגדים הקונסטרוקטיביים של בית הלוחם.

מרחבים תאיים

ינאי דימה את הפונקציות או השימושים לתאים (לדוגמה - דירה, משרד), המתקיימים לצד מרחבים בין-תאיים שנועדו לשרת אותם (לדוגמת מערכת תנועה, מעטפת המבנה). כל תכן פיזי הוא למעשה קונגלומרט של תאים מוגדרים מעטפתית ומאורגנים על פי שלד מסוים. אפשר למיין את התבניות השלדיות לפי 'קטלוג הצורות'.


פרקטלים
הפרקטל הוא מבנה החוזר על עצמו בכל קנה מידה שבו נסתכל בו (דוגמה - מבנה עורקים של עלה). עבור ינאי, בתכנון אדריכלי, בדיוק כמו בטבע, לקנה המידה אין משמעות. תופעה יכולה להיות רלוונטית ברמה אורבנית או ברמת המיקרו, ומגוון הפתרונות מתוך 'קטלוג הצורות' יוכל לכסות אותה.


לסיכום
ינאי היה אדריכל בעל יכולות יוצאות דופן, חזון וחוש נבואי. גם הנהיה שלו אחרי תופעות וחוקי טבע מובנת בהקשר זה. אפשר לומר שהקדים את זמנו, וכי עתה אנו נחשפים לאמצעים דיגיטליים, שעם הזמן יאפשרו לנו לממש חלקים מחזונו ולהגיע לתכנון מושכל באמת, תוך שאיבת השראה מהטבע הסובב אותנו.

אצר את התערוכה וערך את קטלוג התערוכה - אדר' ד"ר ערן נוימן
הידיעה מתבססת על תכנים מקטלוג התערוכה ועל שיחות עם אדר' גדי פוליטי ואדר' יואל דבוריינסקי שעבדו במשרדו של  דוד ינאי.


חדש(נ)ות מהטבע אוקטובר 2014

קוראים יקרים שלום,

בשבוע שעבר, כ-150 מהנדסים, מדענים, אנשי אקדמיה ותעשיינים, השתתפו בכנס הראשון לביומימיקרי- אקדמיה ותעשייה. הכנס התקיים באחד מבנייני חברת "מייקרוסופט'' בהרצליה פיתוח, ואורגן על-ידי לשכת המהנדסים והאדריכלים וארגון ביומימיקרי ישראל בשיתוף המעבדה לביומימיקרי בבית הספר ללימודי הסביבה ע''ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב. היו הרצאות מרתקות, קהל מגוון ואולם מלא מפה  לפה.
לכל מי שהגיע - תודה!

ומה החודש? לרצות ולרצים שביניכם נתאר נעליים יחודיות בהשראת כפות הרגליים של חתולי בר, לנהגים שביניכם נספר שחתולי בר היוו גם מקור להשראה לצמיגים חדשים. עוד נספר על פיתוח רובוט בהשראת הזבוב על ידי תלמיד כיתה ט'. ולמי שפספס - סיכום הכנס מובא גם הוא בגיליון זה. נסיים עם סיפורה של חברת Betterair הישראלית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית שתאפשר לכולנו לנשום אוויר נקי ובטוח, טכנולוגיה המבוססת על חקר תהליכים ביולוגים של חיידקים.  
 
בברכת קריאה מהנה,

צוות ארגון הביומימיקרי הישראלי

ביומימיקרי – אקדמיה ותעשייה – סיכום הכנס

מאת: אלי תבור ויעל הלפמן כהן

כ-150 מהנדסים, מדענים, אנשי אקדמיה ותעשיינים, השתתפו בכנס הראשון לביומימיקרי- אקדמיה ותעשייה, שהתקיים ב-22 באוקטובר, באחד מבנייני חברת "מייקרוסופט'' בהרצליה פיתוח, ואורגן על-ידי לשכת המהנדסים והאדריכלים וארגון ביומימיקרי ישראל בשיתוף המעבדה לביומימיקרי בבית הספר ללימודי הסביבה ע''ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב. בכנס הוצג נושא הביומימיקרי בהרחבה על-ידי 11 מרצים, במטרה לקדם סקרנות, שיח ושיתופי פעולה מחקריים ויישומיים בין ביולוגים ומהנדסים.
הכנס נפתח בהרצאה של יעל הלפמן כהן, מייסדת-שותפה ומנכ"לית ארגון הביומימיקרי הישראלי,  "ביומימיקרי כמנוע חדשנות". ההרצאה עסקה במאפייני החדשנות של התחום ובפערים שיש להשלים על מנת לממש את פוטנציאל החדשנות הביומימטית.
המושב הראשון של הכנס, "ביומימקרי באקדמיה: אנרגיה, חומר והנדסה", נפתח בהרצאתו של ד"ר מריאן פלוטקין, פוסט דוקטורנט בטכניון בקבוצתו של פרופ' חוסאם חאיק, בנושא "קציר אנרגיה סולארית בשלד החיצוני של הצרעה המזרחית''. כשנחקרו פני השטח והצבעים של שלד הצרעה נמצאו בהם תכונות מיוחדות של לכידת אור, לרבות פיגמנט המאפשר  המרת אור לחשמל. הישימות האפשרית של מחקר זה היא האפשרות לפיתוח מבנים ננומטריים, שיבצעו מניפולציה של האור. המושב המשיך עם הרצאתו של ד"ר היתם קאסם, ראש המעבדה לטריבולוגיה במכון המתכות בטכניון, אודות שיטה חדשה ליצור משטחים עם מיקרו מבנים היררכיים, שמחקים את מנגנון ההצמדה של שממית. המשטחים מסוגלים לייצר כוח חיכוך של כמה עשרות פעמים מן העומס הנורמאלי. טכנולוגיה זו מהווה צעד חשוב בדרך לפתרון בעיות של מתקני חיבור הפיכים ומהירים. המושב הסתיים עם הרצאתו של פרופ' אמיר איילי, ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, בנושא שיתוף פעולה ביולוגי הנדסי בהשראת חגב הארבה. חגבי הארבה מעופפים בסביבה מורכבת ,מהווים מודל לתנועה נחילית ומקור השראה לפיתוח נחילי רובוטים למטרות שימושיות, כמו פינוי מוקשים, חיפוש והצלה, ניקוי מזהמים ועוד.
המושב השני של הכנס, "ביומימיקרי באקדמיה - תנועה ורובוטיקה", נפתח בהרצאתו של
פרופ' בנימין הוכנר, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, "מה שניתן ללמוד מהתמנון על תכנון רובוטים גמישים". התמנון הוא הדוגמה הטובה ביותר בטבע לתנועה של זרועות ארוכות וגמישות, שאינן מסתבכות זו בזו תוך כדי תנועה. מחקרים שבוצעו על התמנון העלו שהתמנון התגבר על אתגרים הקשורים על שליטה בזרועותיו באמצעות אימוץ אסטרטגיות ייחודיות, המאפשרות אינטראקציה מוצלחת בין המוח, הגוף והסביבה.  בהמשך, הרצה פרופ' מחקר אמריטוס דניאל וייס, מהמחלקה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, על מחקרים אודות תעופת ציפורים (שקנאים, לדוגמה) ושחיית בעלי חיים, מחקרים שהעניקו השראה לשיפורים בכלי טיס ובטיסות מבנה בגבהים נמוכים.
על השראה ביומימטית מהים, בדגש על חיקוי פעילות שוניות אלמוגים, הרצה פרופ' יהודה בניהו, פרופסור לביולוגיה ימית, מהמחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. עיקר הרצאתו עסקה בתגלית שגילה במעבדתו הקשורה לסיבי קולגן ייחודיים שנמצאו באלמוג הבצקנית, אלמוג רך, דמוי פטריה, בקוטר עשרות ס''מ, השוכן בשוניות טרופיות, כולל באילת. נמצא כי סיבים אלסטיים אלה, הניתנים למתיחה, עשויים מקולגן ייחודי מבחינה ביומכנית, הם בעלי אלסטיות וחוזק גבוהים, ברמה הגבוהה ביותר בעולם החי. הפוטנציאל העתידי של קולגן זה הוא בתחום האורתופדיה, השתלת רקמות בגוף האדם, וייצור כלי דם מלאכותיים.
הרצאתו של פרופ' יורם רייך, מבית הספר להנדסה מכאנית באוניברסיטת תל-אביב, שסיימה מושב זה, עסקה בצורה שבה יאפשר הביומימיקרי לפתור בעיות קשות ללא פשרות, על מנת שיוכל להיות בסיס להנדסה, לארגונים ולשיטות. הוא הציג דוגמאות מהטבע להשגת מטרות בצורה היעילה, המהירה והפשוטה ביותר, שהמוטו המונח בבסיסן הוא - הגורם שיצר את הבעיה הוא גם שיפתור אותה!
המושב השליש והמסיים של כנס ה"ביומימיקרי בתעשייה" הוקדש להצגת יישומים ביומימטיים שכבר משווקים בצורה מסחרית.
ד''ר דפנה חיים לנגפורד, יו''ר ארגון הביומימיקרי הישראלי סקרה יישומים ביומימטיים נבחרים המיושמים בתחום הרפואה בישראל ובחו''ל, לרבות פיתוח יפני של זריקה שאינה מכאיבה, המבוססת על חיקוי חדק יניקת הדם של היתושה, חוטי תפירה כירורגיים בהשראת קוץ הדורבן, ותוסף סידן אמורפי ייחודי בהשראת הסרטן הכחול.
בהמשך, הציג ד''ר אמיר תורן, מנכ''ל חברת "סטארלט דרמה" הישראלית, את מערכת ה-
InoCyte - מערכת מיקרו מזרקים בגודל של מיקרון המבוססים על מנגנוני הצריבה של שושנת הים. חיקוי מנגנון זה של שושנת הים יצר פלטפורמה חדשנית להחדרה תת-עורית של חומרים פעילים, כמו מוצרים רפואיים וקוסמטיים. 
חתמה את הכנס הרצאתה של הגב' תות שני, נציגת חברת
Festo "פסטו" הגרמנית בישראל. "פסטו" היא חברה בינלאומית, ספקית מובילה של טכנולוגיות אוטומציה המבוססות, רובן ככולן, על חדשנות ביומימטית. בשנת 2006 הקימה החברה מחלקה ביונית, שהיא רשת למידה ביונית, החוקרת אורגניזמים ומטמיעה את מסקנות מחקריה במוצרים הטכנולוגיים של החברה. קבוצה ביונית זו מהווה מודל להחדרה של מתודולגיות ביומימטיות לפעילות המו''פ השוטפת של חברה עסקית.

הכנס נע במרחב שבין הביולוגיה להנדסה ובין האקדמיה לתעשייה. אלה החומרים שמרכיבים את החדשנות הביומימטית. בסופו של יום, החזון הוא לראות תעשייה ביומימטית בישראל. למדינת ישראל יש את כל החוזקות הנדרשות להוביל את גל החדשנות הזה גם ברמה העולמית: ידע ביולוגי-מדעי נרחב, הנדסה חזקה ורוח יזמית.

רובוטים מעופפים בהשראת זבוב הפירות

מאת: אופיר מרום

האם ניסיתם פעם לתפוס זבוב? נער צעיר מארה"ב בנה רובוט מעופף שיודע לברוח כמו זבוב.   
תחום הרובוטים המעופפים מתפתח במהירות. יותר ויותר סוגים של רובוטים כאלה משתלבים בחיינו לשימושים שונים. הרובוטים, שמרחפים במרחב באופן אוטונומי, צריכים להיות מסוגלים להתמודד עם תנאי סביבה משתנים שלא ניתן לצפות אותם מראש, ולהגיב במהירות לאיומים העלולים לפגוע בהם פיזית. לדוגמא, רובוט שמאתר ניצולים בתוך מבנים שקרסו צריך להתמודד עם קירות נופלים, שמשנים את מרחב הפעולה ואף עלולים לפגוע בו פיזית ולהשביתו.
מוהיר גרימלה, תלמיד כיתה ט', חובב רובוטיקה ומחשבים מארה"ב, בחר להתמודד בדיוק עם האתגר הזה. מוהיר לקח חלק בתחרות "יריד המדע" שעורכת מדי שנה חברת גוגל. זוהי תחרות לבני נוער מכל העולם, בה הם חוקרים במגוון תחומים כמו חקלאות, מדעי החיים רפואה ועוד ומפתחים פתרונות לבעיות אמתיות. למרות גילו הצעיר, למוהיר גרימלה רקורד מרשים בתחום המחקר והפיתוח. הוא זכה במספר תחרויות מדע שונות, ואף נפגש עם הנשיא אובמה בזכות הישגיו הרבים.
מוהיר החליט לפתח רובוט המסוגל להתחמק מאיומים ובחר בזבוב הפירות כמקור להשראה. לדבריו הבחירה בזבוב כמודל נבעה בעיקר מהעובדה שהוא יודע להתחמק במהירות וביעילות ממקום שהוא מזהה כמסוכן. למעשה, בריחת זבוב הפירות אורכת רק כ-288 אלפיות שנייה, פחות ממשך מצמוץ העין אנושית. בנוסף, זבוב הפירות עושה זאת עם מערכת ראיה הבסיסית ביותר, השווה ברזולוציה שלה למצלמה של  X2626 פיקסלים ,ומוח פשוט הבנוי מ 100,000 תאי עצב בלבד ( כמיליונית מהמורכבות של המוח האנושי). עבור הישגיו בפרויקט זה זכה מוהיר בפרס הראשון לגילאי 13-14. 
המחקר התחלק לשני שלבים. בשלב הראשון נבנה מערך סנסורים, שיוכלו לזהות איום מתקרב. מוהיר בחר להשתמש בחיישני מרחק פשוטים הפועלים בשיטת אינפרא אדום. הוא בחר בחיישנים אלה בשל משקלם הנמוך, ולאחר שהסתבר שאפילו המצלמה הפשוטה ביותר שקיימת היום בשוק מספקת כמות מידע גדולה בהשוואה למערכת הראיה הבסיסית של הזבוב. החיישנים שנבחרו הורכבו על פלטפורמה של רובוט מעופף, בעל רוטור של ארבעה להבים. בשלב השני, נכתב האלגוריתם לפיו פועל הרובוט-זבוב לאחר שהחיישנים מזהים איום. האלגוריתם מתבסס על מחקרים, שמצאו שזבוב הפירות נוקט במספר פעולות אופייניות במהלך הבריחה שלו. מוהיר חיבר את כל חלקי הרובוט ובנה אבטיפוס, אותו בחן בסלון של הוריו, כשהוא רץ אחריו ומנסה לחבוט בו בלוח עץ. הרובוט-זבוב החדש התנהג דומה מאוד לזבוב פירות אמתי, וברח מכל הניסיונות ב-100% הצלחה.
גם בארץ מתקיימת תכנית חינוכית בנושא ביומימיקרי לתלמידי בית ספר יסודי , בכיתות ד-ו. במסגרת התוכנית נחשפים התלמידים לתחום, לומדים ומתרגלים את צורת החשיבה הביומימטית ואת הכלים הנדרשים לפיתוח חדשנות ביומימטית. הם חוקרים תופעות ותהליכים בטבע, מציעים פתרונות ובונים מודלים. התכנית מסתיימת מדי שנה בכנס חגיגי ברמת הנדיב, בהצגת הדגמים והפיתוחים שהושגו במהלך השנה בהשראת הטבע.
התוכנית פתוחה לבתי ספר יסודיים ואנו מזמינים בתי ספר נוספים להתמודד עם אתגרים בתחום זה.
לפרטים נוספים אודות התוכנית:  Info@biomimicry.org.il
מקור הידיעה