מאת: מאיה גבעון
בשריפה האיומה שכילתה אלפי דונמים של חורש ביערות הכרמל בתחילת החודש, אבדו אלפי יצורים חיים ונישות שהיוו בתי גידול שוקקים; הרבה מאוד "גאונים של הטבע" נעלמו באסון. אחד מהם, היה עץ האלון המצוי.
האלון (Quercus) הוא שם למשפחת עצים, אליו משתייכים עשרות רבות של מינים המצויים ברחבי העולם. בישראל מצויים מספר מינים מתוכם: האלון המצוי, אלון שסוע, אלון חרמוני, אלון התבור ואלון התולע. חלק ממיני האלונים משירי עלים וחלקם ירוקי -עד. חלקם מגיעים לגובה רב, וחלקם נדמים לשיחים. אך כל "חברי המשפחה" חולקים תכונות מסוימות שהקנו לאלון את תדמיתו כעץ חזק, עמיד ביותר ומבוקש לצרכי בנייה ופירותיו (הבלוטים) אף שימשו לצרכי מרפא בתקופות קדומות.
עצי האלון יוצרים אפקט המיטיב עם סביבתם: המבנה האופייני של מערכת השורשים שלהם מעגן אותם לקרקע בחזקה והופך אותם עמידים ביותר בפני רוחות. אותה תכונה הופכת אותם גם למייצבי קרקע מצטיינים, כאשר הבסיס הרחב של השורשים לוכד אדמה ברדיוס רחב סביב העץ ומונע סחף של חומרי הזנה אורגניים בעת גשמים חזקים. המבנה המסועף של צמרתם מעניק מקלט לבעלי חיים רבים, וכמובן יוצר צל ונוף נעים לעין. בנוסף, המינים הנשירים שבין האלונים, מאפשרים לקרקע לקלוט כמות גשמים רבה יחסית לעומת עצים אחרים (על פי מחקר השוואתי לאורנים, האלונים אפשרו קליטה של 20% יותר מי גשמים באדמה), ובכך תורמים את העשרת מי התהום וכן מעודדים מגוון ביולוגי רב יותר בסביבתם.
ההרכב הכימי של קליפת העץ ודחיסותה הופך את האלונים לעמידים באופן יחסי בפני דליקות. לאלונים עמידות משריפות קוצים "דלילות", מאחר ועל מנת שקליפתם תדלק דרוש חום רב וממושך. עמידות זו לא עמדה לאלון המצוי מאחר והשריפה האחרונה בכרמל אופיינה בעוצמת אש רבה, חום גבוה מאוד, קירות אש בגובה עשרות מטרים וכל זאת למשך מספר יממות...אפילו לאלונים לא היה סיכוי.
האם נשכיל ללמוד מקליפת האלון ונפתח חומרים עמידים לאש – על כל צרה שלא תבוא?
בשריפה האיומה שכילתה אלפי דונמים של חורש ביערות הכרמל בתחילת החודש, אבדו אלפי יצורים חיים ונישות שהיוו בתי גידול שוקקים; הרבה מאוד "גאונים של הטבע" נעלמו באסון. אחד מהם, היה עץ האלון המצוי.
האלון (Quercus) הוא שם למשפחת עצים, אליו משתייכים עשרות רבות של מינים המצויים ברחבי העולם. בישראל מצויים מספר מינים מתוכם: האלון המצוי, אלון שסוע, אלון חרמוני, אלון התבור ואלון התולע. חלק ממיני האלונים משירי עלים וחלקם ירוקי -עד. חלקם מגיעים לגובה רב, וחלקם נדמים לשיחים. אך כל "חברי המשפחה" חולקים תכונות מסוימות שהקנו לאלון את תדמיתו כעץ חזק, עמיד ביותר ומבוקש לצרכי בנייה ופירותיו (הבלוטים) אף שימשו לצרכי מרפא בתקופות קדומות.
 |
| אלון. התמונה באדיבות Amanda44 תחת רשיון GNU |
ההרכב הכימי של קליפת העץ ודחיסותה הופך את האלונים לעמידים באופן יחסי בפני דליקות. לאלונים עמידות משריפות קוצים "דלילות", מאחר ועל מנת שקליפתם תדלק דרוש חום רב וממושך. עמידות זו לא עמדה לאלון המצוי מאחר והשריפה האחרונה בכרמל אופיינה בעוצמת אש רבה, חום גבוה מאוד, קירות אש בגובה עשרות מטרים וכל זאת למשך מספר יממות...אפילו לאלונים לא היה סיכוי.
האם נשכיל ללמוד מקליפת האלון ונפתח חומרים עמידים לאש – על כל צרה שלא תבוא?
